הגלובליזציה הובילה לקיצוצים בתקציבי שירותי הבריאות בעולם. גם בישראל התאפיינו שנות ה- 90 במגמה לצמצום הפעילות הממשלתית על ידי הפרטתן של חברות ממשלתיות. אומנם ההישג הסוציאלי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי מלמד כי כל אזרח ישראלי זכאי לחבילת בריאות בסיסית, אשר נקבעה על ידי משרד הבריאות.

העבודה הנוכחית עוסקת בשאלה כיצד הגלובליזציה השפיעה על מדיניות הרווחה בישראל.

הגלובליזציה בהיותה חוצה גבולות, גם מחלישה את תפקידי המדינה המסורתיים וביניהם תפקידיה בתחום הרווחה, החינוך, הבריאות ועוד. בשלושת העשורים האחרונים עברה החברה הישראלית תהליכי שינוי משמעותיים, בכל הנוגע למדיניות שפעלה בכיוון של צמצום תכניות רווחה ומעורבות הממשלה באספקת שירותים בסיסיים כמו בריאות, חינוך, רווחה ואף ביטחון אישי. מאידך, הציבור הישראלי מצדיק במידה רבה מעורבות של המדינה בהספקת שירותים ציבוריים, תומך בהשקעה בתחומים שמזוהים עם מדינת הרווחה ומסכים עם הצורך לתמוך באוכלוסיות חלשות.

השאלה בה עוסקת העבודה הנוכחית היא כיצד הגלובליזציה השפיעה על מדיניות הרווחה בישראל.

השלכות הגלובליזציה נבדקו במספר תחומים: חינך , בריאות וקצבאות. השערת העבודה כי הגלובליזציה משפיעה לאופן שלילי על החינוך, הבריאות והקצבאות וכי השירות המסופק בתחומים הללו בעידן הגלובלי בעל השלכות שליליות על החברה כמו הרחבת הפערים ועוני.

הבדיקה נערכה באמצעות ספרות מחקרית ותיאורטית אשר דנה בהשלכות הגלובליזציה על מדיניות הרווחה הישראלית.

ממצאי העבודה הציגו בין היתר את הפיכתה של מדינת ישראל למדינה קפיטליסטית וגלובלית, ממדינה המנהלת את עצמה למדינה מנוהלת הפועלת על פי תכתיבים גלובאליים ומציגה השלכות חמורות כמו : פטורי עובדים, ירידה באיכות החיים בקרב כלל האזרחים והגדלת הפער בין עניים לעשירים. כמו כן, קיימת פגיעה עצומה בשכבות החלשות הכוללת קיצוץ בקצבאות כאשר הנפגעים העיקריים הם החלשים בחברה, הכוללים את העובדים קשי היום.