בבחינת יחסי המתבגר ומשפחתו, נמצא כי הנערים בסרט פעלו ללא הגבלה או פיקוח מצד הוריהם. ההורים נקטו בסגנון מתירני ומעט מזניח, שכן אפשרו לילדיהם לשוטט בלילות, גיבו את מעשיהם ולא טיפולו נקודתית בבעיה, אלא הכחישו את התנהגות ילדיהם הקלוקלת. גם הספרות העלתה כי סגנון מתירני ומזניח מוביל לנטייה עבריינית בקרב בני נוער.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את יחסי המתבגר ומשפחתו, תהליכי גיבוש זהות ומאפיינים והתנהגויות סיכון של בני נוער בסיכון וביטוייו בסרט "באזז" ובספרות.

בבחינת, תהליכי גיבוש זהות, הנערים המצויים בגיל ההתבגרות, עיצבו זהות דמיונית בעלת כוחות על, שכן השתייכו לחברה אשר אינה מצליחה להתמודד עמם, אינה מציבה גבולות ואינה מפקחת עליהם. זהותו של אחד הנערים (רפי), עוצבה בעיקר על פי מעשי חברו (עידו), אשר הצליח לשכנעו שוב ושוב לבצע מעשים עבריינים. בבחינת מאפיינים והתנהגויות סיכון של בני נוער בסיכון, הנערים הציגו מאפיינים והתנהגות של נוער בסיכון: אלימות, חוסר כבוד מינימאלי למבוגרים, שוטטות, עישון, שתיית אלכוהול ולבסוף רצח בדם קר.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את יחסי המתבגר ומשפחתו, תהליכי גיבוש זהות ומאפיינים והתנהגויות סיכון של בני נוער בסיכון וביטוייו בסרט "באזז" ובספרות.

העבודה הנוכחית עניינה בסרט "באזז". הסרט הוקרן בשנת 1998 (הבמאי אלי כהן), בעקבות סיפור אמיתי, במסגרתו שני נערים מבתים טובים בהרצליה, רצחו בירית אקדח נהג מונית. המקרה אירע בשנת 1995 ועורר סערה ציבורית רחבה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי סיפור המקרה והספרות התיאורטית והמחקרית מעלה כי להורים תפקיד בעל משמעות רבה בחיי ילדיהם ולפיכך הם משפיעים במידה רבה על התנהגותם ועל נטייתם להתנגדות עבריינית ובעייתית ובכלל זה פשיעה ורצח. ממצאי מחקרים מלמדים על קשר מובהק בין המשתנים (לכידות המשפחתית, סמכות ההורית ונטייה לעבריינות בקרב מתבגרים) ועל כי משפחה גרעינית יציבה מלוכדת מהווה את הסביבה הטובה ביותר אשר עשויה למנוע נטייה עבריינית.