מרבית המדינות המערביות נוקטות צעדים שונים לעידוד האינטגרציה של הזרים ולמציאת פתרונות משפטים להסדרת מעמדם באופן קבוע. דרכי רכישת מעמד של קבע משתנות בין מדינה למדינה בהתאם לאופייה (מדינת הגירה או מדינת לאום) ודין האזרחות השולט בה.

העבודה הנוכחית בוחנת אילו עמדות התפתחו בחברה הצרפתית לנוכח ההגירה המוסלמית ?

בצרפת התושבים המוסלמים, הם כמעט 1/10 מהאוכלוסייה. למחצית יש אזרחות צרפתית. האסלאם הפך לדת שנייה במדינה. השינוי הגיע דרך הגירה, בעיקר ממושבות צפון אפריקה לשעבר של צרפת בצרפת מתגוררים שלושה עד חמישה מיליון מוסלמים בצרפת, כולל מיליון שהם אזרחים צרפתים , כאשר ריבוי אתני ומתן זכויות לקבוצות זרות מאיים בעיקר על הזהות הלאומית של המדינות אשר באופן מסורתי מתבססות על הומוגניות תרבותית.

האם זה המצב השורר אירופה, או ליתר דיוק בצרפת ? ובכן, למרות העובדה שהאסלאם מייצג את הקהילה הדתית השנייה בגודלה, בצרפת, כתוצאה מההגירה המוסלמית האפריקאית, לא קיימת ספרות רבה על מרכיביה השונים הלאומיים, ולא על התגובות או השינויים שהיא עוברת בצרפת.

לפיכך העבודה הנוכחית בוחנת אילו עמדות התפתחו בחברה הצרפתית לנוכח ההגירה המוסלמית ?

על מנת לענות על שאלת המחקר, העבודה בוחנת סוגיות שונות המייצרות את הקונפליקט בין צרפת לבין מהגרייה המוסלמים. הסוגיות שנדונו הם האיבה ההיסטורית בין נצרות לאסלאם, הפערים בין התרבות המערבית לבין התרבות האסלאמית- מזרחית, הפערים הכלכלית – חברתיים בין הצרפתים למוסלמים המהגרים, תחושת הלאום החזקה בצרפת, תחושת עליונות האדם הלבן, ערעור הביטחון לנוכח התגברות הטרור האסלאמי, ומנגד הגישה ההומניטארית הדוגלת בשוויון בין בני האדם.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי בצרפת, הגידול של הקהילה המוסלמית מעלה קונפליקטים והתנגשות תרבויות. מדובר בקונפליקט בעל היסטוריה ארוכה של יריבות ואיבה בין הנצרות לבין האסלאם. למתח התרבותי –דתי נלווים גם מיתון ואבטלה והעובדה כי המהגרים, משפיעים על ליבת הערכים הצרפתיים, בעיקר על הגישה החילונית במדינה. היחס והעמדות כלפי המוסלמים בצרפת גם מתבסס על גזענות, שנאת הזרים, עליונות צרפתית. במינוחים של מדיניות כתובה תורגמו המושגים הללו תחת הכותרת "עדיפות לאומית", כלומר העדפה ברורה של אזרחי צרפת "הלבנים" בכל הנוגע לדיור, מקומות עבודה ורווחה.