הקולנוע ידוע "לשמצה" כאובייקט תרבותי, כאשר סרטים נגישים לזמן ומקום מסוימים , אך סרטים ויוצרי סרטים עצמם לכודים ברשת מורכבת של כוחות כלכליים, פוליטיים ויצירתיים. הקולנוע הלאומי של מדינות קולוניאליות לשעבר, כגון הקולנוע המרוקאי, מספקים חלון מושלם להבנת הייחוד של חיים במדינות בעלות סתירות מרובות בכל התחומים האלה.

העבודה הנוכחית בוחנת כיצד באה לידי ביטוי הלאומיות המרוקאית, דת, מעמד ומגדר בקולנוע המרוקאי?

הקולנוע המרוקאי הנו קולנוע לכוד בין הכוחות המרובים הללו. מחקר היסטורי וביקורתי שנערך אודות השנים 1956-2006 מנסה להבין את הקולנוע המרוקאי ב 50 שנותיה הראשונות מאז הכרזת עצמאות.

הקולנוע המרוקאי הוא קולנוע שעבר מחסות המדינה לתעשיית קולנועית המרוקאית המנותקת מהקולנוע הצרפתי . היוצרים המרוקאים כיום נחושים לייצג את המציאות עכשווית, לעתים השנויה במחלוקת. הקולנוע המרוקאי משלב מגוון של יוצרים מרוקאים והסרטים משקפים היטב את הזווית של התעשייה הקולנועית- המרוקאית.הלאומיות המרוקאית נבנתה והתעצבה עד לכינונה של עצמאות מרוקו, כאשר ההגדרה ללאומיות גורסת כי קבוצה אתנית אינה מתפתחת לאומה עד שיש לה הגדרה עצמית. מרקו , אם כן, זכתה בהגדה עצמית עם עצמאותה.

העבודה הנוכחית מתמקדת בדמות האישה בקולנוע המרוקאי. העבודה הנוכחית תבחן כיצד באה לידי ביטוי הלאומיות המרוקאית, דת, מעמד ומגדר בקולנוע המרוקאי?

הסוגיה נבחנה באמצעות ספרות מקצועית הדנה בשאלת המחקר, כאשר במסגרת העבודה מוקד הדיון במגדר ולאומיות בקולנוע המרוקני ובייצוג האישה, דת ומעמד בקולנוע המרוקאי.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי תעשיית הקולנוע ככלל, משקפת את ערכי התרבות של הזמן והמקום וייצוג הנשים בקולנוע הוא פונקציה של ערכים אלה . ייצוגן של הנשים בקולנוע ככלל ובקולנוע המרוקאי בפרט נמנע מלהעמידם במרכז ועל פי רוב ייצוג האישה הוא כאל חפץ מין וערכה טמון במיניות שלה. עם זאת בהיות האישה בחברה המרוקאית נתפסת כאישה מסורתית נטולת זכויות וכי דת האסלאם מקדשת את נחיתות האיש, מתבקש כי הקולנוע המרוקאי ינהג בהתאם למסורת ולתרבות הדתית האסלאמית המאפיינת אותו.