להורים תפקיד מכריע בהתפתחות החברתית והרגשית של הילדים. ואכן, בחינת סגנון הורות מעלה את ההשפעה ההורים על האקלים הרגשי וההתפתחות הרגשית של הילד. על מנת להבין את השפעות ההורים על ילדיהם, חוקרים כדוגמת Baumrind ניסו להמשיג סגנונות הורות לקטגוריות או ממדים משמעותיים כגון סגנונות הורות סמכותית, סמכותית ומתירנית.
העבודה הנוכחית בוחנת את השפעת סגנון הורות על הדימוי העצמי של הילד, כלומר שאלת המחקר היא כיצד סגנון הורות משפיע על הדימוי העצמי של הילד?

הורות סמכותית משקפת שליטה גבוהה והיענות גבוהה. סגנון הורות זה קשור לרמות גבוהות יותר של שליטה, עם רמות נמוכות יותר של חום. הם דורשים ואינם מגיבים לצרכים הרגשיים של הילד. ההורים המתירנים מפגינים רמות גבוהות של חום ורמות נמוכות של שליטה. מתבגרים של הורים מתירניים נוטים לחוסר שליטה מילולית והתנהגותית.
הבדיקה נערכה באמצעות חלוקה לפרקי הבאים:

פרק ראשון דן בסגנונות הורות , יגדיר ויפרט אודות המאפיינים שלהם.

הפרק שני מגדיר מהו דימוי עצמי, מאפייניו והשלכותיו על חיי הפרט.

פרק שלישי מבצע אינטגרציה בין שני המשתנים אשר נדונו ויבחן כיצד סגנון הורות משפיע על הדימוי העצמי של הילד. פרק זה כולל סקירת מחקרים שונים אשר נערכו ובחנו את המשתנים והקשר ביניהם.

העבודה נועדה לבחון את היחסים בין סגנונות הורות ודימוי עצמי בקרב נוער מתבגר תוך שימוש במודל של סגנונות הורות.

ממצאי הספרות מצביעים על כך כי סגנון הורות משפיע באופן על המתבגרים, מבחינה רגשית, שליטה רגשיות ודימוי עצמי. המסקנות מהמאמרים שנסקרו מראים כי לבית ההורים ולסגנונות ההורות יש השפעה משמעותית על דימוי עצמי בקרב נוער , כאשר נמצא כי הורות תומכת מובילה לאוריינטציה עתידית הכוללת אמון, תקווה, דימוי עצמי חיובי ושליטה, הורות סמכותית מסייעת להתמצאות בעתיד ודימוי עצמי חיובי לעומת הורות מתירנית או מזניחה. כלומר, מודל ההורות, הסמכותי, מקושר ישירות לדימוי עצמי חיובי . לעומת זאת ניכור הורי מוביל לדימוי עצמי נמוך. לעומת זאת הורות סמכותנית מובילה לדימוי עצמי נמוך בשל תמיכה הורית נמוכה.