הספרות מעלה כי זנות במאה הקודמת נתפסה גם כאלימות מינית נגד נשים, בדומה לסוגים אחרים של ניצול מיני, כגון פורנוגרפיה או עבדות מינית . הביקורת כלפי מוסד הזנות בתקופה זו הלך וגבר.

המחקר הנוכחי עוסק בגיוס נשים לזנות במזרח אירופה של המאה הקודמת.

ניכר כי הייתה מודעות לזכויות האישה ולחירותה, מוסד הזנות הוקע מכל וכל בחברה היהודית, והכתבות מדגישות את מעשי הסוחרים הנלוזים ואת העמדתם לדין על מעשיהם. הנערות מוצגות כ"טרף קל" כחלשות, פתיית וכנועות, כרודפות בצע או כמחפשות עבודה הגונה. גורלן של הנשים על פי הכתבות עצוב , אך יש כאמור אלו אשר הצליחו להימלט.

מעניין הוא ששיטות הגיוס לא שונות הרבה מהיום, שכן ידוע כי גם כיום נשים ממזרח אירופה מוכרות את גופן , לא תמיד במודע, שכן הן מבקשות עבודה הגונה, לסוחרי נשים חוטפים אותם לעבודה בזנות בכפייה. הסחר בנשים קיים כיום ויש אשר עושים להכחידו אך הוא קיים ונשות מזרח אירופה מהוות חלק נכבד ממנו.

בעבר לגברים באופן מסורתי היה מנדט משפטי ותרבותי לשלוט בנשים. מנדט זה אפשר לגברים לאנוס, להכות, להרוג נשים ואף לסחור בנשים. למרות שחוסר השוויון כעת נעלם ברוב החברות-המערביות, נשים באופן כללי עדיין כפופות לגברים, ונשים עדיין לעתים קרובות מדי קורבנות של אלימות גברית.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון שיטות לגיוס נשים לזנות במזרח אירופה במאה הקודמת.

המחקר תחילה מציג רקע תיאורטי אודות מוסד הזנות, עמדות כלפי זנות וכן דן במוסד הזנות במזרח אירופה במאה הקודמת. בהמשך נותחו כתבות עיתונאיות העוסקות בגיוס נשים לזנות ובסיום המחקר יועלו מסקנות ביחס לתופעה הנדונה.

ממצאי המחקר העלו כי בתקופה זו החברה היהודית נאבקה בשליטה גברית כוח , זכויות לטובת הצד הגברי, תלות וכניעות נשית. רבים נצלו את כניעות האישה ויצרו מנגנון שיאפשר שליטה, דיכוי האישה שעבודה של האישה.