אחת הבעיות המרכזיות של מערכת החינוך היא בעיית הפערים בין בני השכבות המבוססות לבני השכבות החלשות, שבהן ריכוז גבוה של תלמידים מזרחים, ובין יהודים לערבים. ההבדלים האלה משקפים את הפערים החברתיים-כלכליים, העדתיים והלאומיים הקיימים בקרב התלמידים ובחברה הישראלית בכללה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השאלה: כיצד מורים תוספים את ההגירה, בני מיעוטים ופשיעה במערכת החינוך ?

במערכת החינוך הכיתות הן הטרוגניות וכי ההטרוגניות מדגישה את השונות בין הילדים על-פי מימדם שונים כגון: מנת משכל, הישגים, מוטיבציה וכו. כלומר בכל כיתה קיימת שונות לגבי מימד זה או אחר. שונות גם מתייחסת לילד העולה-המהגר.

בהיות ציבור המורים מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך ויעילותה ,עליהם להכיר במורכבות החברתית הסובבת סביב המהגרים , בכלל זה על המורה להתייחס לעמדות קדומות והתנהגות כלפי מהגרים. בבתי ספר ציבוריים בכוללים גיוון אתני, ילדים מהגרים וכדומה ניכרת הסלמה ויחס שלילי. לכן, מחנכים צפויים להפוך פעילים יותר בכל הקשור לשינוי הסביבה החברתית כסביבה המכירה והמכילה מהגרים.

העבודה הנוכחית עוסקת בתפיסות של אנשי חינוך על הגירה ופשיעה בבני מיעוטים.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תפיסות אנשי חינוך את ההגירה, המיעוטים והפשיעה.

לצורך בדיקת הנושא הוצגה סקירת ספרות בנושא ולאחריה ניתוח ראיונות בקרב מורים אודות הגירה, פשיעה וגורמים מעכבים ומקדמים את הילד המהגר או בן המיעוט במערכת החינוך.

בחינת תפיסות המורים ביחס להגירה, מיעוטים ופשיעה, העלתה כי ניתן לקדם את הילדים מהגרים בבית הספר באמצעות דרכים שונות כמו, התאמת חומר הלימוד, שהרי צרכים שונים דורשים חומרי לימוד שונים ומתאמים. הוצע גם חלוקה לקבוצות כאופציה לטיפול וקידום בשונות הכיתתית. כמו כן, נדרש תקציב ראוי לצורך קידום ושילוב הולם ופרודוקטיבי , שכן המשאבים הקיימים לא מספקים ולא מאפשרים קידום התלמידים לכן תקציב יכול להועיל בהתאמה של חומרי לימוד לכל קבוצה, יציאה להצגות ומופעים מעשירים ומפתחים, חומרי עזר, סדנאות ועוד.