משפחות אומנה החלו לפעול בשנות ה-50 והסיבה העיקרית לכך הייתה הורים חולים אשר אינם מסוגלים לטפל בילדיהם.

סקירת ספרות זו עוסקת בנושא משפחות האומנה המגדלות ילדים עם צרכים מיוחדים

הספרות מלמדת כי 30% עד 45% מילדים המתגוררים באומנה הם בעלי מוגבלויות ולרוב מגיעים למסגרת החינוך המיוחד. הרקע ממנו מגיעים ילדי האומנה הוא לרוב רקע של עוני, בריאות לקויה, חשיפה לאלכוהול וסמים אחרים, למידת בעיות בבית הספר, וכמובן, התעללות פיזית, התעללות מינית והזנחה.

ילדים עם גורמי סיכון אלה זקוקים להסדר חיים יציב וטיפולי, שביכולתו לשפר את ההשפעות של טראומות אלה. על מנת לענות על צרכיהם הייחודיים יש להעניק תמיכה ישירה לילד ולמשפחה האומנת, במסגרת בית הספר והקהילה, התייעצות עם מורים, תכנית מתואמת לכל המעורבים ותמיכה משפחתית.

הורים לילדי אומנה עם מוגבלויות עלולים להיתקל באתגרים מיוחדים ולכן דורשים משאבים נוספים על מנת לתפקד באותה צורה כמו משפחה לילד ללא נכות . לכן חיוני לזהות את מגוון הצרכים הנדרשים למשפחות אלה על מנת שיוכלו להתמודד עם האומנה.

צרכים נוספים הם סיוע באיתור וגישה למשאבים חינוכיים וקהילתיים , כאשר הורים אומנים רבים לא יכולים להיות בעלי ניסיון בזיהוי סימנים של נכות, לדעת על זמינות שירותים.
מחקרים מצאו רמות נמוכות של ידע ורמות גבוהות של תסכול לגבי משאבים חינוכיים, נהלים, תקנות הנוגעים לצרכים החינוכיים של ילדים במשפחה אומנת .