ברוב מערכות החינוך בעולם פועלים לשיפור איכות החינוך. במקרים רבים רפורמות מבוססות על מחקר, ניתוח דו"חות תוך מתן המלצה לשינוי מתוכנן. האיכות של מערכת חינוך אינה נקבעת רק על ידי רפורמות מבניות של מערכות חינוך, אלא גם על ידי האיכות של המורים וההכשרה שלהם.

עבודה זו הינה סקירת ספרות הבוחנת את יחסי הגומלין בין אימוץ רפורמת אופק חדש לבין תרבות הגן.

שיפור חינוך הנה שאיפה עקבית במדינות רבות , כאשר רפורמות משמעותיות במערכת החינוך מתמודדות עם שאלות בסיסיות אודות למידה והוראה, מבנה ארגוני של מוסדות חינוך ועד. הפרדוקס של רפורמה הוא שהיא מתחילה בחוסר אמון של מורים והם אלו שצפויים לבצע אותה.
הניסיונות לאמץ רפורמות חינוכיות בישראל בעשור הראשון של המאה 21 , התייחסו לתנאי עבודה, כגון עומס עבודה , משכורת , קביעות, שבתון וכו'.

אחת ממטרותיה רפורמת "אופק חדש" היא יצירת מציאות חדשה במגזר החינוך. רפורמה זו מציבה חזון, מעודדת עבודת צוות וממוקדת בערכים .במסגרת "אופק חדש" נוספו למערכת החינוך כ-900 אלף שעות לימוד פרטניות, אשר מטרתן לסייע לתלמידים מתקשים.

בחינת עמדות מורים ביחס לרפורמת "אופק חדש" מעלה כי קיימים קשיים בקבלת מבנה הרפורמה, כפי שהיא מוצעת כעת. בין הקשיים: מבנה שבוע העבודה שנוספו בו שעות רבות, היעדר "חלונות" או "דלתות" במהלך יום העבודה, וכן דרישות שהתרבו מההיבט של הכנת מערכי לימודים ומילוי טפסים.

הסתייגות נוספת שהועלתה התייחסה להרחבת סמכויותיו של מנהל בית הספר ולמעורבותו בתהליכי קידום והערכה של המורים. מנגד, רפורמת "אופק חדש" עשויה להיות מקור לשביעות רצון, להנעה ולמורל גבוה בקרב מורים כיוון שהיא מאפשרת להם לגוון את שיטות ההוראה שלהם, להציב אתגרים חינוכיים חדשים באמצעות השעות הפרטניות ולהגדיר מחדש את עבודתם.