ב-80% מהמעברות למדו הילדים בבתי ספר ובגני ילדים. הגנים היו רעועים ללא תשתית סניטרית נאותה, חסרי ציוד ומשאבים. כך גם היו בתי הספר במעברה. בנוסף המורים והגננות היו נטולי הכשרה.

עבודה זו הינה סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת היבטים בחינוך במעברה

גני הילדים זכו לתשומה לב מיוחדת כאשר היה להם תפקיד חשב בעיצובו התרבותי של הילד העברי , ראשית בגני הילדים העבריים נלמדה השפה העברית, שלא הייתה שפת האם של רוב הילדים בתקופת הישוב ונתפסה כרכיב מרכזי בבנייתה של התרבות החדשה. השיטה להוראת השפה שנקראה "עברית בעברית" ופותחה על ידי ד"ר יצחק אפשטיין התבססה על התעניינותו של הילד, צרכיו, הפעלת החושים ותנועה גופנית

נושאי הלימוד היו על סביבתו הקרובה של הילד – עיר או כפר, על עונות השנה וכו. הגננות הסתייעו בעזרים שונים ללימוד השפה כמו שירים ( שתורגמו ברובם מגרמנית ), משחקים ,מוסיקה ועוד.
רכיב תרבותי נוסף היה העברת המורשת העתיקה של העם היהודי תוך הדגשת האלמנטים הלאומיים והמוטיבים החקלאים – התנ"ך והחגים היהודיים המסורתיים.

בתי הספר היסודיים גם סבלו מקשיים מבניי רבים, כמו מבנים רעועים, לא נוחים, עם ריהוט ישן. מבחינה חינוכית לא היה פיקוח , המורים הרבו להעדר, תלמידים נעדרו , ילדים עם פיגור לא זכו למענה חינוכי ורבים מילדי המעברה לא הצליחו להתגבר על הקשיים הלימודיים ועל הכנת שיעורי הבית. בתי הספר גם היו חסרים בציוד מתאים כמו ספרי קריאה וחוסר ההסמכה של המורים פגע ברמה הלימודית הנדרשת. גם בית הספר בערב, סבל מקשיים ומהיעדרות של תלמידים באופן קבוע.