הספרות דנה בהשפעת ההורות על האוריינטציה העתידית של המתבגרים, כאשר ההשפעה על אוריינטציה עתידית תלוית מערכות יחסים עם הורים והאמונות הרלוונטיות של ההורים בהקשרים התרבותיים שלהם.

עבודה זו הינה סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את נושא ההורות יתר והשפעתה על מתבגרים

חוקרים חזו כי תמיכה הורית בגיל ההתבגרות מובילה לעמדות עתידיות חיוביות, להשיג את מטרות, תחושת שליטה פנימית ואופטימיות. כלומר, מתבגרים שתופסים את הוריהם כתומכים אופטימיים לגבי עתידם מכאן שאוירה משפחתית תומכת מובילה לאוריינטציה עתידית הכוללת אמון, תקווה ושליטה . נמצאה השפעה חיובית של חום ותמיכה על אוריינטציה עתידית. תמיכה הורית, חום וקבלה, אוטונומיה, מתן תחושת המסוגלות עצמית וביטחון חיוני וסמכות הורית משמש כתזכורת חיצונית אודות אחריות וסדרי עדיפויות וכן הגנה מפני לחץ או כישלון.

מודל ההורות, הסמכותי, החיובי (קבלה, הקפדה / פיקוח, הגדרת גבולות, ואוטונומיה) מקושר ישירות להערכה עצמית, ובאמצעותו למוטיבציה ומרכיבים התנהגותיים של אוריינטציה עתידית. בני נוער בעלי הערכה עצמית גבוהה גם בבגרותם יציגו הערכה עצמית גבוהה במסגרת העבודה והקריירה, נישואים ומשפחה.

הורים לעיתים חווים חרדת נטישה עקב קשיים בהתמודדות עם אוטונומיה הולכת וגוברת של ילדים מתבגרים. התעוררות רגשות כמו חרדה, עצב וכעס נובעים בשל חוסר היכולת להישאר בקרבתו של הילד .חרדת נטישה כוללות חששות מפני אובדן קרוב, כעס או התסכול הורים לעיתים חווים חרדת נטישה כאשר ילדיהם מתבגרים, מתרחקים וכן מפגינים עצמאות. למרות שהורים מכבדים את הצרכים ההתפתחותיים של המתבגרים שלהם, הם גם עשויים לחוות תחושה של אובדן.