המונח ערים מעורבות כוונתו לערים שמתגוררות בהן קבוצות ממוצא שונה- אתני, דתי או לאומי, המצויות לפעמים במצב של קונפליקט. תופעה זו, אינה ייחודית למדינת ישראל אלא, מתרחשת במדינות אחרות בעולם כמו: צפון אירלנד, בוסניה ודרום אפריקה.

סקירת ספרות זו דנה בנושא עמדות עובדי רווחה, יהודים וערבים בלשכות רווחה בערים מעורבות כלפי הקונפליקט הבין תרבות, הזהות הלאומית , השוני בצרכי וחלוקת התקציבים.

כתוצאה מהמעורבות והדו קיום, נוצר קונפליקט בין התרבויות השונות על רקע סכסוך או דעות קדומות. במפגש הבין תרבותי עם ה"חדש", הבלתי נודע, יש יסוד מאיים על הפרט וזה בניגוד למוכר והמשרה ביטחון ויציבות. מפגש זה מצריך היערכות שונה ועדכון של תמונת המציאות- שמצב חדש זה עלול לעורר התנגדות.

עובדי רווחה בערים מעורבות נדרשים למכלול רחב של כישורים. למשל, ספקי שירותי אנוש שעובדים עם אינדיאנים חייבים להבין את הבעיות הספציפיות של הילידים בחברה רב תרבותית. מעבר להתייחסות לנושאי כלכלה ותעסוקה .אנשים רבים אינם מודעים לכך כי לממשלה הפדרלית יש זכות מוסרית ומשפטית ספציפית ואחריות כלפי אינדיאנים, שלא כמו קבוצות אחרות בארצות הברית.

בבחינת תפקודם של עובדים סוציאליים ערבים לעומת עובדים סוציאליים יהודים עולה כי העובד הסוציאלי היהודי נתפס על ידי שותפי תפקידו כבעל גישה מקצועית פחות מכוונת ושותפי התפקיד של העובד הסוציאלי הערבי מדווחים על רמה גבוהה יותר של שיתוף פעולה בין הגורמים השונים, שותפות רבה יותר בתהליכי קבלת החלטות לעומת שותפי התפקיד של העובד הסוציאלי היהודי.