עם השנים שיעור הסטודנטים במכללות עולה במקביל לירידה בשיעור הלומדים באוניברסיטאות. נתון זה מלמד על השפעתן הרבה של פתיחת המכללות על העלייה בשיעור הלומדים לתואר ראשון וכן על פתיחת האפשרות להשכלה גבוהה בפני סטודנטים רבים.

סקירת ספרות זו דנה בנושא המניעים והשיקולים בבחירת מוסד אקדמאי בקרב סטודנטים לסיעוד.

התפשטות מערכת ההשכלה הגבוהה אפיינה את מדינות המערב ובראשן את ארצות הברית. יחד עם זאת התפשטות מערכת ההשכלה הגבוהה לא פסחה על מדינות העולם השלישי ובכך היא הפכה מפריבילגיה של מיעוט לזכות אוניברסאלית, כאשר השיח הציבורי אודות ההשכלה הגבוהה נסוב סביב השאלה מהן הדרכים והאמצעים להגדלת הנגישות להשכלה גבוהה כפועל יוצא של עקרון הצדק החברתי ולא למי ההשכלה הגבוהה מיועדת.

סוציולוגים רבים, מצביעים במחקריהם על קשר ישיר בין חינוך לריבוד חברתי, כאשר מעמדו הכלכלי-חברתי של האדם קשור לאיכות החינוך שיקבל ואיכות החינוך אשר קיבל היא זו אשר לבסוף תקנה לו את מעמדו בסולם החברתי-כלכלי. שוויון יתקיים במידה ויינתן חינוך שווה לכל, כלומר סיכויים שווים לכולם. כמו כן, ההורים כסוכני החיברות של ילדיהם אחראים במידה רבה על המשך דרכם החינוכית ושאיפותיהם בעתיד בתחומים שונים.

ניתן להבין כי למכללות אקדמאיות תפקיד אזורי מובהק, כאשר הסמיכות הגיאוגרפית מקלה על העול הכלכלי שהלימודים מטילים על הסטודנט ועל משפחתו ומאחר ומדובר במחוזות פריפריה שחתכם החברתי-כלכלי נמוך ניתן לומר כי פתיחת המכללות האקדמאיות למעשה הקלה על האוכלוסייה המקומית את הכניסה ללמודים גבוהים.