בזמני מלחמה ישנם אתגרים עצומים לדיווח החדשות. חלק נרחב מהדיווח על המלחמה מוכרח להתבסס על מקורות פוליטיים וצבאיים שהמניעים שלהם הם לעתים קרובות להסתיר את האמת ולעוות את הדיווח העיתונאי לצרכיהם.
סקירת ספרות זו דנה בנושא היבטים פטריוטיים בסיקור התקשורתי של אירועים בטחונים משמעותיים, שילוב בין תאוריית המסגור ומודל הבוחן את דפוסי העריכה
בעת משבר ביטחוני, התקשורת הופכת לפטריוטית ולמגויסת, לשלוחה ממשלתית ולדוברת לא רשמית שלה. לכן גם היום לעיתים התקשורת מואשמת כי היא מתפקדת כסוכן סף פטריוטי המשרת ומחזק את פעולות הממשלה והמדינה, ללא הפעלת ביקורת על פעולותיהן ועל מדיניותן
ואכן, העיתונות בעת מלחמה הנה עיתונות פטריוטית כאשר העיתונים רואים עצמם כאזרחים ולכן לא ניתן למצוא דיון ערכי אלה דיון אסטרטגי אודות שדה הקרב. וזאת על אף העובדה כי תפקיד העיתונות הדורש אובייקטיביות וביקורתיות עומד בסתירה לאופן בו נהוג לצייר את תפקיד העיתונות במלחמה הכולל ההתגייסות למען "האומה" והמוראל הלאומי . למשל, במלחמת לבנון, נטען כי חוץ מאשר במקרים בודדים, יוצאים מהכלל, המפורטים בדו"ח, סיקרו כל אמצעי התקשורת הישראליים המרכזיים את המלחמה באופן מגויס כמעט לחלוטין.
מפעם לפעם הופיעו לצד התמיכה הזו גם דברי ביקורת על מרכיבים טקטיים כאלה או אחרים בניהול המלחמה ודברי הביקורת האלה הלכו והתעצמו לקראת סוף המלחמה — ככל שהתברר שצה"ל אינו מצליח לנצח. אבל הרוח הכללית שנשבה מהסיקור של המלחמה, במובן הרחב, האסטרטגי הייתה בלתי ביקורתית בעליל — מתחילת של המלחמה ועד סיומה.
מהי עיתונות פטריוטית
המצב בישראל
ניתוח כרונולוגי של הפטריוטיזם העיתונאי בישראל
עיתונות בעת מלחמה
סיקור עיתונאי- מסגור ומגמות עריכה
ביבליוגרפיה