בישראל, מבצע "עופרת יצוקה" נהנה, מן היום הראשון עד סיומו ועד בכלל, מתמיכה מסיבית של הציבור היהודי בישראל. הציבור הישראלי תמך במלחמה, אך ישראל לא זכתה לתמיכה בקרב דעת הקהל העולמית.

סקירת ספרות זו בוחנת את תדמית ישראל בחו"ל במבצע עופרת יצוקה.

ביום ה-27/12/2008 החל מבצע עופרת יצוקה. מטרת המבצע הייתה להוביל לשיפור המציאות הביטחונית של תושבי דרום הארץ, אשר סבלו וסובלים כ-7 שנים מירי טילים לעברם. במהלך המבצע שיגר חמאס אלפי טילים לעבר דרום ישראל, אשר הביאו לפציעתם ולמותם של תושבים.

בדיקת ההישגים הצבאיים העלתה כי  צה"ל הצליח להשיג שליטה מוחלטת בשדה המערכה בכל שלביה ולהכתיב את התפתחותה. ההישג היחיד של החמאס התבטא ביכולת  לשגר מספר קטן של רקטות מדי יום עד לסיום המבצע. מטרת המלחמה הושגה, כאשר צה"ל הצליח להרתיע את החמאס.

הציבור בישראל ראה ורואה במבצע "עופרת יצוקה" מלחמה צודקת.  בסקר שנערך למחרת פתיחת המבצע תמכו 81 אחוזים מהציבור הישראלי במבצע, לעומת 12 אחוזים שהתנגדו.

אף שמכונת הדיפלומטיה הציבורית פעלה ללא דופי לפני המלחמה ובמהלכה, ההרס בעזה  השפיעה לערוצי התקשורת מהמדינות השונות ולדיפלומטיה הישראלית לא היה מסר ברור אשר יסביר את ממדי ההרס בעזה. המסרים שהועברו לתקשורת בימי המלחמה היו חדים, מתועדים היטב ומוכנים מראש, ולעומת זאת, לא זכו ההאשמות המאוחרות יותר – כי ישראל אשמה בפשעי מלחמה, למענה אמין וממוקד.