הגורמים לשחיקה וללחץ בקרב עובדי ההוראה הם אישיים סביבתיים, ארגוניים ועוד .אחד הגורמים המובילים לשחיקה בקרב עובדי ההוראה הוא תחושת ההלם בפגישה עם המציאות הבית ספרית , כאשר במקצועות רבים הכניסה לעבודה נעשית באופן הדרגתי, ואילו בהוראה-כבר בשנת עבודתו הראשונה מוטלת על המורה אחריות מלאה וכוללת לכל תהליך ההוראה ולהשתלבות במערכת המורכבת של הכיתה ובית הספר.

סקירת ספרות זו דנה בקשר בין סגנונות ניהול ושחיקת מורים.

חלק גדול מהמורים עסוקים בשנה זו בתהליכי הישרדות. שנתו הראשונה של המורה המתחיל היא שנה דרמטית וטראומטית בעבורו, אך גם בעלת חשיבות מכרעת בקביעת המשך חייו המקצועיים בהוראה.

המורה עובר מהמסגרת הלימודית התומכת לעולם הקר והמנוכר של בית הספר, מתת תרבות אחת לשנייה. בשנה זו על המורה המתחיל למזג בין התיאוריה לעשייה ולהוציא מהכוח אל הפועל את כל מה שלמד בשנות הכשרתו.בשנה זו המורה המתחיל מתפקד עצמאית במנותק מה"חממה" היינו, המכללה שהוכשר בה להוראה, הוא מתנסה במעבר מהיותו סטודנט-מתמחה (in training teacher ), להיות מורה מתחיל בעל אחריות על פי רוב מתוסכל.

תופעת השחיקה הרווחות בקרב מורים נובעות בעיקרן מתופעת הלם המציאות המאפיינת את המורים בשנתם הראשונה וכן בשנים מאוחרות יותר והיחלשות חוסנם הנפשי של עובדי ההוראה בישראל. תופעת השחיקה הבולטות במיוחד במקצוע ההוראה , נושאות בחובן השלכות שליליות לחברה, למורה ולתלמידים.

הקשר בין מנהיגות מעצבת לבין לחץ ושחיקה נבחן ונמצא כי מידת השחיקה נתפסת כקשורה למידת לחץ נתפס ומידת לחץ נתפס קשור לסוג של מנהיגות של המנהלים. במידה והעובדים תופסים את המנהלים שלהם כמשתמשים במנהיגות מתמירה, קיימת שחיקה מופחתת. עובדים מתוקף עבודתם מצויים במתח, לחצים שונים מפאת עבודה בשכר נמוך יותר וכי סגנון מנהיגות עשוי לעודד קבלה של שינויים, למתן את הלחץ ושחיקה של העובדים שלהם על ידי יישום שיטות וטכניקות מנהיגות מעצבת.