התפיסה הקלאסית, שהייתה מקובלת במשך שנים, גרסה כי נשים ופשע מאורגן לא הולכים יחדיו ואכן בעולם האלים והשוביניסטי, המאפיין את הפשע המאורגן, קיים חשש שלפיו אישה, כחברה בצמרת הארגון, עלולה להתגלות כ"חולייה החלשה" ולהישבר בקלות תחת לחץ וחקירה.

הסקירה מתמקדת בבחינת אופן ייצוגה ודימויה של האישה, כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת, בעת סיקור אירועי פשיעה. בין נושאי הסקירה: פשיעה באמצעי התקשורת (אופן הסיקור), דימוי נשים באמצעי התקשורת בישראל, פשיעת נשים והצגתן בתקשורת.

אירוע חדשותי הוא אירוע המסקר תופעה קיצונית או אלימה וככול שהנושא קיצוני ואלים יותר כך יזכה לסיקור נרחב יותר. אירועים טראגיים, אלימים וקיצונים כגון חטיפה, רצח, שכול וכדומה מהווים אירועים חדשותיים

דיווח תקשורתי אודות הפשיעה עולה ומגיע לשיעורים גבוהים, אחת הדרכים היעילות לטיפול בפשע היא סיקורה בתקשורת והבאתה לדיון ציבורי. התקשורת סוקרת תפיסות ציבוריות אודות שכיחות הפשע, סוגים של פשעים, תדירות, נתונים סטטיסטיים וכדומה, אך פשעי הצווארון הלבן פחות נסקרים בתקשורת, אם כי עברות מין של אנשי הצווארון הלבן נסקרות במידה רבה יותר

נשים, מהוות קבוצות מיעוט בחברה האנושית, כאשר הסדר החברתי המגדרי ואי השוויון בין המינים ממשיך להתקיים וחולש על תחומים נרחבים.

בתחילת שנות השבעים בארה"ב, גדלה המעורבות של נשים בארגוני הפשע המאורגן. מרבית הנשים פעלו כבלדריות, כמנהלות רשתות הפצה של סמים והברחת סמים אל ארה"ב ובתוכה, כן גילו התמחות לא מבוטלת בהלבנת הכסף שנצבר מהפעילות הפלילית.

אחת העבירות והמעילות הגדולות בוצעה בידי עבריינית הצווארון הלבן הידועה – אתי אלון. לאחר 5 שנים של גניבת הון וגילוי העבירה, הורשעה אתי אלון בגניבת  250 מיליון שקלים מהבנק למסחר ונידונה ל- 17 שנות מאסר בפועל ולקנס של חמישה מיליון שקלים. פרשת המעילה עלתה לכותרות במהלך שנת 2002 והסעירה את המדינה, מאחר ומדובר היה בפרשת המעילה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, אשר הובילה לידי התמוטטותו של בנק ולהותרתם של אלפי לקוחותיו ללא ממונם.