העדה הדרוזית בישראל עוברת שינויים רבים במהלך שישים השנים האחרונות. החשיפה לתקשורת וההתחככות עם החברה היהודית- ישראלית גורמים לשינויים בלבוש ובשפת הדיבור. המשפחה המורחבת יורדת מגדולתה ומפנה מקומה למשפחה הגרעינית ולחיזוק האינדיווידואליזם.

מטרת המחקר להציג מעמד האישה הדרוזית בכלל, ועל כניסתה לשוק העבודה בפרט, בדיקה של השינויים שחלו על יחסי הכוחות במשפחה עם יציאתן של הנשים לעבודה והשפעותיהן על דימוייה העצמי, ועידוד נשים נוספות לצאת לשוק העבודה והלימודים, לפתח עצמאות כלכלית ולרכוש ידע וכלים מקצועיים שיקדמו את מעמדן בחברה

השינויים הללו גורמים להתפוררות הסדר החברתי- דתי ולהתגבשותו של סדר חדש.הדרוזים בגולן הושפעו גם הם מן ההתפתחויות באזור ובישראל עצמה.

מצבם הכלכלי הלך והשתפר אחרי 1967, רמת-החיים עלתה ומספר המשכילים גדל. הכפר הדרוזי החל משנה את פניו בהשפעת המודרניזציה שהגיעה אליו באופן הדרגתי ואטי. כמו כן, הדרוזים ברמת הגולן נחשבים לשונים מהדרוזים של ארץ ישראל, הדרוזים הם מיעוט ביחס לערבים, וגם מיעוט ביחס ליהודים, זה הופך את החברה לרב תרבותית מגוונת והשוני בין התרבויות יותר מהדברים הדומים.

למרות תהליכי הליברליזציה שמתרחשים בעדה, מיקומה של האישה בתחתית ההיררכיה החברתית- דתית והדרתה מהמרחב הציבורי עדיין לא השתנו. החברה הדרוזית השמרנית מתקשה לקבל את השינויים בתפקידים המסורתיים של האישה.

בתפיסה השמרנית אישה אינה יכולה לפתח קריירה ולצאת מהבית באופן קבוע אלא תפקידה הברור הוא לדאוג לטיפול השוטף בבית ולטפל בילדים. זהו הפער בין הרצון להדביק את הקדמה ולחיות בשנות ה-2000 לבין הרצון לשמור על הגחלת הדרוזית, על ידי שמירת כבוד האישה הדרוזית, המייצגת לתפיסתם את כבוד העדה ואת זהותה.

כאמור מטרת המחקר להציג מעמד האישה הדרוזית בכלל, ועל כניסתה לשוק העבודה בפרט, בדיקה של השינויים שחלו על יחסי הכוחות במשפחה עם יציאתן של הנשים לעבודה והשפעותיהן על דימוייה העצמי, ועידוד נשים נוספות לצאת לשוק העבודה והלימודים, לפתח עצמאות כלכלית ולרכוש ידע וכלים מקצועיים שיקדמו את מעמדן בחברה.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.