הקולנוע הישראלי עוסק במגוון רחב של קונפליקטים מקומיים. בולט בהם המיעוט הערבי, שמעורר עניין רב בקרב יוצרים יהודים וערבים כאחד. בני המיעוט הערבי במדינת ישראל קיבלו את מעמדם כאזרחי ישראל בעלי זכויות שוות עם הקמת המדינה.
העבודה הנוכחית תבדוק ייצוגן העכשווי של שתי קבוצות מיעוט: ניצולי שואה וערבים בקולנוע הישראלי- העלילתי
בשלושים השנים האחרונות, הקולנוע הישראלי עסוק בפירוק הנרטיב הציוני שהתגבש בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כאשר הקולנוע הישראלי המוקדם הציג בעבר את הגבריות העברית המושלמת.
הקולנוע החדש מפרק את המשוואה שנוצרה על ידי הקולנוע המוקדם, אשר קישר בין לאומיות וגבריות, ובוחן כיצד הזהות המגובשת, ההומוגנית הלאומית, שנוצרה על חשבון אחרים שגורשו ממנה, באה לעולם.
ובכן הקולנוע הציוני המגויס, שינה פניו והפך לקולנוע המציג עדתיות בשנות השבעים, פוליטיקה בשנות השמונים לנוכח החרפת הסכסוך בין הישראלים לפלשתינים, והצגת קולנוע בעל ערבוב של זהויות בתנועה מתמדת בשנות ה-2000 .
העבודה הנוכחית תבדוק ייצוגן העכשווי של שתי קבוצות מיעוט: ניצולי שואה וערבים בקולנוע הישראלי- העלילתי.
הערבי לאורך השנים הוצג כאחר וכשלילי עד כדי עיצוב סטראוטיפ (וכן הניצול גם מוצג כאחר, כגלותי, כלא ציוני ושונה בתרבות הצברים הישראלית.
הבדיקה תיערך באמצעות ניתוח תוכן איכותני, ארבעה סרטים ישראלים העוסקים במיעוט הערבי וכן העוסקים בקבוצת המיעוט של ניצולי השואה.
- ערבים רוקדים/ ערן ריקליס שנת 2014
- עגמי/ערן נעים וירון שני שנת 2009
- קדמה/עמוס גיתאי שנת 2002
- פעם הייתי/אבי נשר שנת 2010
- ייצוג קבוצות מיעוט במדיה ובקולנוע
- ייצוג המיעוט הערבי בקולנוע
- ייצוג ניצול השואה בקולנוע
- ביבליוגרפיה