החינוך היה אחד הנושאים המרכזיים שכנסת ישראל הייתה צריכה להתמודד אתו כבר בראשית דרכה, כאשר בבסיסה של מערכת החינוך עמד מיזוג הגלויות. לצורך העניין הוקמו בתי תינוקות, תחנות טיפת חלב, פעוטונים, גני ילדים, בתי-ספר, מועדונים לנוער אחר שעות בתי-הספר, הכשרה לאשה, שיעורים לאשה, לימוד קרוא וכתוב.

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקמת מערכת החינוך בעירת פיתוח- סקירת מערכת החינוך בארץ ישראל בתחילת הדרך

העבודה הנוכחית, עניינה בעיירת פיתוח בצפון הארץ ומערכת החינוך שהוקמה בראשית שנותיה. היישוב אשר הפך ממעברה ענקית, בת 5,000 תושבים שכונתה "חלסה" לעיר בישראל.

ראשיתה של העיר לוותה בקשיים רבים אשר נסבו על המוני העולים שאכלסו אותה , מגוון אתני, עלייה גדולה מצפון אפריקה, משפחות מרובות ילדים וכן משטר הצנע אשר הוביל לדלות, רעב וחיים בתנאים מינימאליים. האישים שסייעו בהקמת מערכת החינוך בעיר מלמדים על רוח ההתנדבות והתרומה של מורים, אנשי חינוך, תושבים ועוד לרווחת הילדים והנוער ובעיקר לחינוכם והשכלתם.

הפרק הראשון יציג את הרקע להקמת מערכת החינוך בעיר ובכלל זה תינתן התייחסות לעלייה בשנות ה-50, עלייה אשר אכלסה את העיירה בראשית דרכה וקבעה במידה רבה את אופייה הדמוגרפי. כמו כן, מוצגת תמונה כללית אודות מערכת החינוך בישראל, המדינה החדשה ואת הפערים שליוו אותה בראשית דרכה.

פערים אלו נוגעים באופן ישיר לעיירה, עיר פיתוח אשר כללה עולים רבים מצפון אפריקה שהתקשו להסתגל לישראל ולמערכת החינוך הישראלית. כמו כן קיים דיון בחינוך במעברה, בבחינת תנאים, תכנים , קשיים וכן אתייחס לקשיי מערכת החינוך במעברה בקריית שמונה.

פרק ב ידון באופן ספציפי בהקמת בתי הספר בעיר מסקירת מבנה מערכת החינוך ונתונים כלליים, לאישים המרכזיים שהקימו את מערכת החינוך, לאופי ומבנה מערכת החינוך היסודי, למבנה בתי הספר הראשונים, מערכת החינוך העל יסודי, מערכת החינוך הדתי, מרכזי הנוער, השילוב בין התרבות לבין החינוך. בנוסף מוצגים המורים שעיצבו את מערכת החינוך וכן את עמדתם של ילדי העיירה שתועדו בעלוני בית הספר, אודות מערכת החינוך בעיר.