אסטרטגיות למידה הן דרכי פעולה המיועדות להשגת מטרה לימודית. מטרתן של אסטרטגיות הלמידה היא להקל על התלמיד, ליעל תהליכי למידה ולקדם את התלמיד.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין למידה בשעה הפרטנית לבין רמת הדימוי העצמי בקרב תלמידים הלומדים במסגרת השעה הפרטנית כיתות ה'- ו'.
אסטרטגיות הלמידה הן בעלות השפעה על יכולת התלמיד במקצועות הרבים שנלמדים בבית הספר, אך הן גם משפיעות על יכולת התלמיד לפתור בעיות מחוץ לו. מחקרים רבים הראו כי שילוב מגוון בין אופני למידה הנתפסת כטובה יותר ולמידה יעילה מושפעת סביבת הלמידה וסוג התקשורת ומידת ההשתתפות הלומד הלמידה.
כדי שהתלמיד יתפוס את עצמו כלומד יעיל, עלינו כמורים ללמד אותו שיטות שיאפשרו לו להיות לומד עצמאי ובכך תקטן התלות שלו במורה. אנחנו מלמדים אותו להיות בעל הכוונה עצמית, וככל שהוא רוכש יותר אסטרטגיות הוא נהיה לומד עצמאי.
האסטרטגיות מאפשרות לתלמיד לכוון את עצמו בתהליך הלמידה ולהרגיש תחושה של שליטה. ההרגשה הזו של השליטה בחומר גורמת לתלמיד להגיע להישגים גבוהים. יש לכך גם השפעה לטובה על הגדרת תפקידו של המורה בכיתה, כי כאשר המורה מקנה לתלמיד אסטרטגיות למידה הוא מעביר לו את האחריות על הלמידה שלו.
התלמיד יודע שהוא עכשיו אחראי על דרך הלמידה שלו והמורה יכול להתפנות לנושאים אחרים שיש להתמקד בהם בכתה. ההוראה הפרטנית הנה הוראה שמתאימה לקצב הלמידה של כל תלמיד. תלמידים איטיים ותלמידים מהירים זקוקים להקצאה אחרת של זמן הוראה.
מטרתה של העבודה הנה לבחון האם קיים קשר בין רמת הדימוי העצמי של התלמידים לבין ההשתתפות בלמידה בשעה פרטנית ? האם קיים קשר בין למידה פרטנית לבין הישגים לימודיים והאם קיים קשר בין דימוי עצמי לבין הישגים לימודיים?
אוכלוסיית המחקר הנוכחי הם תלמידי כיתות ה', ו', בבתי ספר יסודיים ערביים אשר צריכים ללמוד במסגרת השעה הפרטנית, וזה לפי ההישגים שלהם ולפי המלצות המחנכים ומורות המקצועות של השפה הערבית והמתמטיקה.
מדגם של תלמידים בכיתות: ה' , ו' , משלושה בתי ספר יסודיים קהילתיים מהמגזר הערבי במחוז הצפון, שהצטרפו לרפורמת אופק חדש , התלמידים אשר קבלו שיעורים פרטניים , הינם בעלי רקע סוציואקונומי בינוני והללו נבחרו באופן מכוון אשר יהיו 120 תלמידים שנזקקו לשיעורים פרטניים. המשתתפים חולקו ל 70 תלמידים אשר קבלו התערבות של השיעורים הפרטניים בשני המקצועות (חשבון ושפה ערבית) ו 50 תלמידים קבוצת ביקורת אשר להם מאפיינים דומים, אבל לא קבלו שיעורים פרטניים או כל התערבות בית ספרית אחרת בשני המקצועות או במקצועות אחרים האלו במסגרת הלימודים בבית הספר .
נעשה שימוש בשאלון מובנה לבדיקת הדימוי העצמי אצל התלמידים (בן-ארי, 1982). השאלון מורכב מ – 25 פריטים המודדים את הערכת תחושת ותכונת הדימוי העצמי אצל התלמידים בשני ממדים: הממד חברתי, והממד הלימודי.
נבחנה תחושת הדימוי העצמי של התלמידים בדיווח עצמי, באמצעות התייחסותו ועמדותיו כלפי עצמו בהיבטים הקשורים לכיתה ולבית הספר.
א. מבוא
א.1 מטרות
א.2 חשיבות המחקר
א.3 תרומות המחקר
רקע תיאורטי
פרק א: השינויים במערכת החינוך בארץ
א.1 החינוך הערבי בישראל
א.2 מערכת החינוך בתהליך של שינוי
א.3 אופק חדש
פרק ב: הוראה פרטנית ועקרונות הפרטנות
ב.1 עקרונות ההוראה הפרטנית
ב.2 למידה פרטנית כמנוף וכהזדמנות לשיפור הישגים.
ב.3 כיצד ניתן להפוך את השעה הפרטנית לנכס חיוני ?
פרק ג: הדימוי העצמי
ג.1 הדימוי העצמי מה הוא ?
ג.2 כיצד נבנה הדימוי העצמי ?
ג.3 דימוי עצמי ולמידה
פרק ד: הישגים לימודיים
ד.1 הישגים מהם?
ד.2 דימוי עצמי והישגים לימודיים
ד.3 סיכום
מתודולוגיה
א. השערות המחקר
ב. אוכלוסיית המחקר
ג. המדגם
ד. כלים
ה. הליך המחקר
ו. שיטת הניתוח
ממצאים
א. תיאור משתני הרקע
ב. בחינת השערות המחקר
דיון
המלצות למחקרים עתידיים
המלצות למערכת החינוך
תרומת המחקר ברמה התיאורטית, המעשית והמתודולוגית
מגבלות המחקר
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח – שאלון המחקר