המעבר מגיל הרך ועד השכלה פורמלית מהוה אבן דרך התפתחותית קריטית עבור
ילדים ומשפחות, כאשר מעבר גן הילדים מצביע על כך שילדים חווים שינוי איכותי אשר עשוי להשפיע על תוצאות אקדמיות וחברתיות מאוחר יותר בקרב ילדים למעשה, גן הילדים מהווה תקופה רגישה להצלחה בבית הספר מאוחר יותר

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד תופסות גננות את מעורבותם של ההורים בקבלת החלטות בגן הילדים

המעבר לגן לרוב גורם לחששות הורים וכפועל יוצא גם למעורבותם של הורים בגן הילדים. לצורך העניין קיימות שיטות עבודה מומלצות לתמיכה בגן הילדים תוך עידוד מעורבות ותקשורת בין הבית לבין גן הילדים. יחד עם זאת, למרות שההורים רוצים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם, רבים אינם בטוחים כיצד להיות מעורב וכיצד ניתן להיות שותפים פעילים יותר.

הספרות התיאורטית דנה בקבלת החלטות באופן כללי, במעורבות הורים, התפתחות המעורבות בחינוך בישראל, רמות מעורבות ההורים במערכת החינוך, ניהול גן, שיתוף הורים בגני הילדים והשפעת המעורבות על הגן והילד.

מטרתו של מחקר זה אם כן היתה לבחון את מעורבותם של הורים בגן הילדים. כלומר, המחקר עוסק בשאלה: כיצד תופסות גננות את מעורבותם של ההורים בקבלת החלטות בגן הילדים?

כלי המחקר כלל ראיונות בקרב גננות אשר שיקפו את עמדתן של הגננות כלפי מעורבות ושיתוף הורים .השאלה המחקרית נבדקה באמצעות ראיונות בקרב 6 גננות.

ממצאי המחקר העלו כי קשר גננת-הורה הוא קשר משמעותי הנשען על בטחון, אמון והבנה. הגורמים העשויים לפגוע בקשר מורה-הורה הן צפיות מוגזמות של ההורים מהגננות ותסכול הורה הנובע מהקושי של ילדו, קשר חיובי בין גננת הורה מוביל לתחושת סיפוק וכן יחסים חיוביים בין הורים למורים מובילים למוטיבציה ורצון לקדם, לגננת מוטיבציה גבוהה הבאה לידי ביטוי באכפתיות, והשקעה, מעורבות הורים נמצאה חשובה כאשר ישנה דרישה לשיתוף פעולה בין ההורים למערכת, אך כאשר המעורבות הופכת להתערבות היא אינה תורמת לילדים ולבסוף נמצא כי שיתוף הורים מקדם תרבות גנית וכן מקדם את הילד.