נטען שלסרטים קיימת תרומה לקיבוע של הסטריאוטיפים. האישה המזרחית באה מחברה פרה-מודרנית פרימיטיבית לחברה מערבית ישראלית. הדמות המזרחית היא דמות סקסיסטית ופטריארכלית.

בעבודה זו נידונה דמות האישה המזרחית בקולנוע הישראלי במהלך העשורים האחרונים.

הדמויות הנשיות נבחנו על פי תיאורית המגדר הטוענת כי המציאות הביולוגית, היא זו שיוצרת את ההבדל בין המינים בהתאם לעקרונותיה של תפיסת עולם, המושרשת בתוך יחס השליטה השרירותי של הגברים על הנשים, יחס הטבוע בעצמו, יחד עם חלוקת העבודה, במציאות הסדר החברתי. ההבדל הביולוגי בין המינים, הוא ההבדל האנטומי בין איברי המין, שיכול בדרך זו להתפרש כהצדקה הטבעית להבדל בין המגדרים. ההבדלים המגדריים תלויי תרבות והשוני בין הנשים והגברים איננו נובע בפרט מהבדלים ביולוגים. ההבדלים הביולוגיים והתרבותיים הובילו ליצירת סטריאוטיפיים אודות האישה הנתפסת כחלשה, כנועה, לא עצמאית וכדומה השאלה הנשאלת היא האם חלו שינויים בייצוגן של הנשים המזרחיות בקולנוע הישראלי בעשורים האחרונים. הקריטריונים לניתוח והשוואה יהיו דימוי האישה המזרחית ככנועה ודימוי האישה המזרחית כאובייקט מיני.

עבודה זו באה לבדוק האם חלו שינויים בייצוגן של הנשים המזרחיות בקולנוע הישראלי בשני העשורים האחרונים. הטענה העיקרית היא שלא חלו שינויים משמעותיים בייצוג האישה המזרחית בשני העשורים האחרונים ביחס לשנות ה-70 וה-80.

על מנת להגיע לתוצאות מחקר זה יעשה שימוש בשיטת המחקר האיכותנית.

במסגרת המחקר הנוכחי בוצע ניתוח תוכן איכותני על מנת לבדוק את ייצוג הנשים המזרחיות בקולנוע העלילתי הישראלי.

הספרות מלמדת כי השינוי המרכזי בתפיסה וייצוג הנשים המזרחיות מתרחש בעקבות תהליכים שונים בחברה הישראלית, כמו התגברות מגמות פמיניסטיות ככלל, ופמיניזם מזרחי בפרט.

תוכן העבודה התבסס על הסרטים הבאים: כורדניה, מלכת הכביש, בנות, צרלי וחצי, חולה אהבה משיכון ג', סוף העולם שמאלה וחתונה מאוחרת.