סקירת ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי לאורך השנים שינה פניו, כאשר בשנות ה-40 וה-50 הקולנוע הישראלי התאפיין באידיאולוגיה הציונית, במאבקה של התנועה הציונית ובהקמת מדינת ישראל. לצורך העניין, הסרטים שהופקו, הציגו קשר בין ניצולי השואה לבין מדינת ישראל ותהליך הקליטה שלהם.
עבודה זו עוסקת בייצוג ניצולי השואה ובני הדור השני בסרטים דוקומנטריים מהעשור האחרון המציגים את הסיפור האישי של הניצולים, ו דרכו את הסיפור והנרטיב המשפחתי שנשזר בין הדורות.
גם בקולנוע העלילתי יהודי אירופה תוארו כמי שהלכו "כצאן לטבח", חסרי-יכולות ופסיביים לחלוטין וכי רק בעזרת אנשי הארץ הם יצליחו להשתקם ולהפוך מיהודים גלותיים ליהודים חדשים, כלומר דור הראשון דור הניצולים, הוצג באופן לא מחמיא, כפסיבי , לא יציב ואף מעורער בנפשו ואילו הדור השני גם סבל מההתנשאות של הצברים הישראלים כלפיו
הסרט "היום האחרון" (1979) , מציג את האקטיביות של ניצולי השואה בהיותם גורם פעיל בתהליך העלייה הבלתי לגאלית. הסרט "פני המרד" (1985) מציג את גבורתם של ניצולי השואה על פי צימרמן (2002) מסוף המלחמה ועד לסוף שנות השישים הייתה התייחסות רבה לסיפורי גבורה והישרדות בתוך נרטיבים קבועים ופופולאריים המתאימים לנושא, כגון דרמות משפטיות, סרטי מלחמה ומתח.
הקולנוע הדוקומנטארי בשנות ה-80 עוסק באופן ומעמיק בנושאים הקשורים בשואה ובניצולי השואה. האופן שבו דנים הסרטים כמו "שואה" או "המכה ה-81", מנקים את ניצולי השואה מאשמת ההליכה כצאן לטבח.
מטרת המחקר בא לבחון כיצד זיכרון השואה מועבר באמצעות הניצולים לילדיהם ובאילו דרכים, מבעים ומסרים באים לידי ביטוי בסרטי שואה בקולנוע הדוקומנטרי הישראלי.
עבודת המחקר הנוכחית יוצאת מתוך נקודת הנחה כי לדמות ניצולי השואה בקולנוע השפעה מכריעה בעיצוב זיכרון השואה, אשר בא לידי ביטוי באבל, זעזוע, טראומה, הומור, יחסים בין דוריים ועוד .במסגרת המחקר הנוכחי מבוצע ניתוח תוכן איכותני על מנת לבדוק את הדרכים המביעים והמסרים שבאמצעותם ניצולי שואה מעבירים לילדיהם את ההתנסויות והזיכרונות שלהם מתקופת השואה בקולנוע הישראלי.
ההתייחסות הספציפית לדמותו של ניצול השואה נובעת מהעובדה שבעשורים הראשונים לאחר מלחמת העולם השנייה היוו ניצולי השואה את אחת מקבוצות ה"אחרים" אשר לעומתם, ובאמצעותם, הוגדרה הזהות הישראלית ההגמונית בהמשך הוצג בעיקר גורלם האכזרי של יהודי אירופה ואת החוויה הטראומטית של ניצולי השואה
פתח דבר
1. מבוא
1.1 זיכרון השואה והעברה בין דורית
1.2 הצגת נושא השואה וייצוגה בקולנוע
2. מאפייני הדמויות בסרטים הנבדקים
2.1 הומור שחור
2.3 אבל
2.4 טראומת הניצול
2.5 קונפליקט בין דורי
3 סיכום ומסקנות
4 ביבליוגרפיה