אונס מוגדר כפעילות מינית הנכפית על אישה שאינה מוכנה לבצע את אותה פעילות מינית. החברה כיום פחות ופחות מקבלת אונס, קיימת עליה באמפתיה כלפי קורבנות אונס ונכונות מוגברת לצמצם הערות סקסיסטיות. במקביל הפרסומות  המיוצגות על ידי דוגמניות הופכות מיניות יותר ויותר, עד כדי התערטלות מלאה.

העבודה הנוכחית תבחן את הקשר בין תרבות האונס לבין ייצוג האישה בפרסומות אופנת נשים של שנות ה-2000

הספרות מלמדת כי ייצוגיי המגדר ואופן ייצוגן בפרסומות מייצגים את המציאות החברתית- תרבותית ואת ההבדלים בין המינים. הפרסומת למעשה, מהווה חלק חשוב בשידורי הטלוויזיה ובכל אמצעי התקשורת האחרים. היא מספקת לנו פונקציות הדומות לאלו שמספק המיתוס.

כמוהו, הפרסומת מציעה פתרונות למתחים חברתיים, מספקת מודל להזדהות, ומכריזה על קיומו של סדר חברתי זה או אחר.

אונס מוגדר כפעילות מינית הנכפית על אישה שאינה מוכנה לבצע את אותה פעילות מינית. כיום קימת ירידה בקבלת אונס וסבירות לאונס, עליה באמפתיה כלפי קורבנות אונס, נכונות מוגברת לצמצם הערות סקסיסטיות, וסבירות גבוהה יותר להציע תמיכה לקורבנות אונס

הפרסום הוא אחד מגורמי החברות, שהשפעתם הולכת וגוברת בתקופה המודרנית. עניינו של הפרסום הוא, לכאורה, להגביר מכירות, אך הוא גם "מוכר" אידיאולוגיה: "חיים טובים", הצלחה, חיות, אינטימיות והשתייכות. אידיאולוגיית ה"חיים הטובים" משפיעה על דמיון הפרטים ועל הדרך שבה הם תופסים את עצמם ואת החברה שבה הם חיים

שיטת הבדיקה במחקר הנוכחי היא באמצעות ניתוח תוכן . המדגם כולל 3 פרסומות המציגות דוגמניות . הפרסומות הן מתחום הרכב, ההנעלה וההלבשה ומיועדות לגברים, נשים וטף.

במסגרת העבודה נבחנת דמות האישה בפרסומות וכן את תרבת האונס. בהמשך מנותחות 3 פרסומות על מנת לבחון כיצד מוצגת האישה והאם היא באמת מעודדת/מגרה את הגבר ומעצימה את התאווה המינית כלפיה עד כדי אלימות מינית או אונס.