בעשורים האחרונים קיימת התייחסות ותשומת לב מרובה לניהול,תקשורת ארגונית ויחסי אנוש במסגרת הארגונית.

מחקר זה עניינו בגורמים המובילים להתנהגות בריונית בעבודה, תוך התמקדות בתרבות ארגונית (קולקטיבית/אינדיבידואלית) וסגנון מנהיגות (מעצב/מתגמל). הבריונות פוגעת במורל ובאווירה בארגון. 

הספרות העלתה כי רגישות של מנהלים, תורמת להפחתת אלימות ואגרסיביות במקום העבודה ולעיתים אף למניעתה המוחלטת.

כמו כן למנהיגות כריזמטית המהווה חלק מהמנהיגות המעצבת השפעה חיובית על בריונות בארגונים, כלומר מנהיגות מעצבת מפחיתה בריונות וכי תרבות היא מנבא חשוב של התנהגות תוקפנית במקום העבודה.

עבודה זו תתמקד, בקשר בין תרבות וסגנון מנהיגות לבין בריונות בעבודה. התנהגות בריונית במקום העבודה הינה תופעה נפוצה במדינות מערביות רבות, כאשר מעל ל-10% חווה אלימות/ בריונות במקום העבודה.

בעקבות קריאת ספרות מקצועית בסוגיה הנדונה לעייל נמצאו הבדלים משמעותיים בין תרבויות בהקשר הארגוני ולכן בהסתמך על השוני התרבותי ההנחה העולה כי התרבות תשפיע על התנהגות בריונית כמו גם סגנון מנהיגות. ואכן, לעיתים נסיבות בעבודה יוצרות רגשות שליליים בקרב העובד עד כדי בריונות. זאת ועוד, המנהל בעל סגנון מנהיגות המאפיין אותו וכי והתנהלותו מול העובדים עלולה להוביל להתנהגות בריונית במסגרת העבודה.

המחקר עשה שימוש בשיטת מחקר כמותית   כאשר כלי המחקר, השאלון נחלק ל-4 שאלונים: בריונות – שאלון שנכתב על ידי ( 2000,Tepper); תרבות ארגונית– נלקח ממחקרם של (1995) Singelis, Triandis, Bhawuk,& Gelfand); שאלון סגנונות מנהיגות–  Bass & Avolio, 1995) ושאלון דמוגרפי..

אוכלוסיית המחקר הקיפה עובדים בוגרים זוטרים אשר להם ממונים מדרג זוטר ומעלה  בארגונים מענפים שונים. מדגם המחקר הקיף 100 עובדים.