בעשור האחרון, במקביל להתפתחות רשת האינטרנט, השימושים בתקשורת הדיגיטליות כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב הולך וגובר. טוויטר, פייסבוק, ורשתות חברתיות אחרות מהווים פלטפורמות לצרכים חברתיים –תרבותיים, לימודיים וכדומה.
העבודה הנוכחית עוסקת ב- FOMO- ' פחד מהחמצה' , תופעה פסיכולוגית שלילית הנקראת fear of missing out פחד לפספס עדכונים או אירועים המתחוללים ברשת.
פלטפורמות אלא המאפשרות לאנשים להיכנס להיות מושפעים להשפיע ולהתעדכן.העבודה הנוכחית עוסקת ב- FOMO- ' פחד מהחמצה' ,
הפחד מוביל רבים להשתמש ללא הרף במדיה החברתית המגוונת. תחושת הפחד הזאת היא תחושה אמיתית שמתחילה לחדור דרך מערכות היחסים החברתיות שלנו.
מחקר שנערך בישראל בקרב 1000 משתמשי אינטרנט . הצביעו על כך שרוב המשתמשים ברשתות חברתיות הם גברים, יהודים, צעירים יותר ובעלי השכלה נמוכה יותר.
שאלת המחקר תעסוק בקשר בין חשיפה לתקשורת חברתית לבין משתנים פסיכולוגיים (מוטיבציה ללמידה ו-FOMO), כאשר השערות המחקר שייבדקו הן: 1) ימצא קשר בין מידת החשיפה לטכנולוגיה במהלך השיעור לבין Fomo ו-2) ימצא קשר בין מוטיבציה ללמידה לבין Fomo .
יצוין כי המחקר בתחום ה- FOMO מצומצם בהיקפו והסיבה היא שמדובר בתחום חדש יחסית ומכאן נובעת גם החשיבות הטמונה בו, לחקור ולהעמיק את מאפייני התופעה והשלכותיה. כיום ידוע על היתרונות בחשיפה למדיה החברתית כגון מוטיבציה והנעה בקרב תלמידים כמו גם החסרונות כגון הפגנת סימפטומים דיכאוניים.
המחקר הנוכחי עשוי לתרום לשדה התיאורטי המחקרי הדן בתופעת ה- FOMO. בחינת נושא זה עשויה לתרום להבנת התופעה ולגורמים המובילים ומשפיעים על FOMO.
מבוא
1. סקירת ספרות
פרק 1: התפתחות הטכנולוגיה
1.1 טכנולוגיה ולמידה
פרק 2 : רשתות חברתיות מקוונות.
2.1 פייסבוק
2.2 רשת חברתית ולמידה
2.3 FOMO – מהו?
2.4 מחקרים בנושא FOMO
פרק 3: מוטיבציה
3.1 הקדמה
3.2 מוטיבציה ללמידה
3.3 השערות המחקר
2. שיטה
2.1 משתתפי המחקר
2.2 שיטת הדגימה
2.3 כלי המחקר
2.4 הליך המחקר
2.5 שיטת הניתוח
3. ממצאים
3.1 בחינת השערות המחקר
3.2 ממצאים נוספים
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים