הטקסים ביהדות, נחלקים לטקסים אותם מנהלים גברים לעומת טקסים בהם משתתפות נשים. טקסי נשים נקשרים ליחסים בין אישיים לרוב, לעומת גברים. כמו כן, החלוקה המגדרית בטקסים, הללו מלמדת על התרבות היהודית- מסורתית הדוגלת בהפרדה מינית, על ערכים שונים וביטוים בקרב גברים ונשים.

עבודה זו מטרתה לבחון את אחד מהטכסים הפופולאריים בתרבות התימנית, בתימן וכן בישראל והיא החינה התימנית , כלומר שאלת המחקר הנוכחית תבחן האם קיימים הבדלים בין החינה התימנית בתימן לבין החינה התימנים בישראל.

נשים תימניות מנהלות את טקס חינה שהפך למאוד נפוץ בקרב זוגות צעירים תימנים בישראל. אלו נשים שתפקידם הוא לארגן את טקסי החינה של יהודי תימן כיום בישראל. בהתבסס על ראיונות ותצפיות אודות הטקסים הללו, ניתן להסיק כי מארגניהם במודע ושלא במודע מקבלים על עצמם את תפקיד מגשרים בין תרבותיים, מתווכים בין העבר להווה, בין המסורת למודרניות, בין תרבות ישראלית לבין התרבות התימנית, בין הדור הצעיר והדור המבוגר יותר.

בתימן טכס החינה נחגג כמנהג בכל אזור, ואילו בישראל בדרך כלל הטקסים אחידים. המנהגים של העיר צנעא הפך דומיננטי בטקסים, גם בקרב כלות תימניות שהוריהן מקורם מאזורים אחרים בתימן. הסיבה לכך היא שבצנעא היה ריכוז גדול של יהודים ב והיא שימשה כמרכז לפעילות כלכלית ודתית .

העבודה הנוכחית מטרתה הייתה לבחון את טקס החינה התימני כפי שהוא בא לידי ביטוי בישראל ובתימן.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי השינוי בטכס החינה שעבר מתימן לישראל, מלמד על השינוי שעברו עולי תימן והתאמתם או ניסיון השתלבותם בחברה הישראלית המודרנית. השינוי בעיקר מתמקד בנשים התימניות, כאשר המעבר של הנשים התימניות מחברה מסורתית, דתית לחברה מערבית חילונית מתאפיין באמביוולנטיות מסוימות. חל שינוי במעמד ובתפקידי המגדר שלהן והן השתלבו מבחינה כלכלית וחברתית. עם זאת, הערכים החדשים עברו במידה מסוימת של סינון .