מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת היקף תעסוקת העובדים זרים על התוצר, השכר ושיעור המועסקים בישראל.

המחקר הנוכחי עשה שימוש בנתונים רבעוניים למשתנים : שיעור השינוי בהיקף תעסוקת עובדים זרים בישראל , שיעור השינוי בתוצר במקומי הגולמי, שיעור השינוי בשכר הממוצע במשק ושיעור השיני בהיקף המועסקים ביחס לכוח העבודה.

החל משנת 1993, ישראל החלה לייבא מספר גדול של עובדים זרים, אשר החליפו הכוח הפלסטיני בעבודה. מחקר זה מנתח את כניסתם של עובדים זרים בשוק העבודה הישראלי, תוך התמקדות בהשפעתם על האבטלה והשכר. לישראל היה אינטרס ברור לאייש כוח עבודה בשל הכיבוש ארוך הטווח והגיבה ללחצים של מעסיקים אשר נזקקו לעובדים. ברם, נטייתם של עובדים "זמניים" להתיישב באופן קבוע במדינה המארחת, הובילו להתנגדות הולכת וגוברת לכניסתם והעסקתם של העובדים הזרים.

הממשלה אימצה את ההשקפה כי עובדי יבוא יגדילו את ביטחון אישי לישראלים על ידי צמצום נוכחותם של פלסטינים וכן יסייעו בפתרון בעיות דיור לעולים חדשים. שיקולים אלה השתלבו עם הנטייה של חברה ישראלית להסתמך על עבודה זולה שאינה אזרחית, נטייה שהשפיעה במידה ניכרת עם שוק העבודה.

עבודה זרה אופיינית לכלכלות מפותחות רבות עם רמות שכר גבוהות יחסית. במשקים אלו, עובדים בעלי מיומנות נמוכה ממדינות עניות מבצעים עבודות שנחשבות נחותות. ככלל, השכר המשולם לעובדים זרים נמוך משכר הסף של עובדי מקומיים. כמעט כל עובדי הזרים בישראל מגיעים ממדינות עניות ומשתייכים לקבוצות בעלי מיומנות נמוכה ולאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה.

העבודה הנוכחית עוסקת בהשפעת עובדים זרים על תעסוקה ושכר בישראל.