בעשורים האחרונים קיימת התייחסות ותשומת לב מרובה לניהול, תקשורת ארגונית ויחסי אנוש במסגרת הארגונית.

עבודה זו מתמקדת בהשפעת התרבות של חניכי המכינה הצבאית על התקשורת בינם לבין המדריכים בקרב תלמידים ומדריכים במכינה הצבאית.

ספרות מקצועית בסוגיה הנדונה לעייל נמצאו הבדלים בן חברות ותרבויות ולהן השלכות על התקשורת הארגונית ולכן בהסתמך על השוני התרבותי ועל העובדה כי במכינה הצבאים קיימים ישראלים, יוצאי חבר העמים ובעיקר אתיופים מעניין לבחון האם קימת השפעה של חניכי המכינה הצבאית על התקשורת בינם לבין המדרכים בקרב תלמידים ומדריכים במכינה הצבאית.

העבודה עוסקת בהבחנה בין תרבויות, תוך התמקדות על ההיבט האינדיווידואלי לעומת הקולקטיבי. בהקשר זה, ערכים אינדיבידואליזם ישרתו את האינטרס האישי ולעומתם ערכים קולקטיביזם ישרתו את החברה.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעת התרבות של חניכי המכינה הצבאית בחצור על התקשורת בינם לבין המדרכים. הבדיקה נערכה בקרב משתתפים, בני 19 בממוצע, מרביתם ממצוא אתיופי, חלקם רוסים ומיעוטם ישראלים. בבחינת התפלגות רמת הדתיות נמצא כי מרביתם מסורתיים, חלקם חילוניים ומיעוטם דתיים.

כלי המחקר היה שאלון המורכב מ-3 חלקים : החלק הראשון היה שאלון הבוחן מספר מאפיינים סוציו דמוגראפיים כמו: גיל מוצא ורמת דתיות, שאלון אשר בחן את מידת האינדיבידואליזם / קולקטיביזם של הנחקרים ושאלון תקשורת פנים ארגונית.

ממצאי המחקר, העלו בין היתר כי קיים קשר חיובי בין סגנון תרבות קןלקטיביסטי לבין רמת תקשורת הרמונית בין חניך למדריך וכן נמצאה תקשורת הרמונית גבוהה בקרב אתיופים וישראלים בהשוואה ליוצאי מדינות חבר העמים.