בטחון תעסוקתי הופך להיות בהדרגה נושא מרכזי במחקר ובעולם העבודה, במיוחד לאור התפתחותה של העבודה הזמנית בישראל.

מטרתו של המחקר הנוכחי הנו לבחון את השפעת אי ביטחון תעסוקתי ושביעות הרצון על כוונות עזיבת סייעות זמניות בגנים במערכת העירונית?

אי ביטחון תעסוקתי מוגדר כאי ביטחון כתוצאה מאיום על המשכיות מקום העבודה, מדווח כי אי ביטחון תעסוקתי ואי וודאות, אשר בד"כ יוצרים חוסר יציבות כלכלית, מזוהים לרוב עם עובדים זמניים. אי ביטחון תעסוקתי מלמד על עמדות של העובדים כלפי מקום העבודה ובכלל זה אי הביטחון התעסוקתי מלמד על שביעות רצון נמוכה, רצון לעזוב, עייפות ותשישות במקום העבודה.

אחת ההשלכות של אי ביטחון תעסוקתי היא חיפוש אלטרנטיבות חדשות בשוק העבודה על ידי העובדים. כלומר ארגון המעוניין להקטין את כוונות העזיבה בקרב עובדיו, עליו למנוע תחושות של אי בטחון תעסוקתי בקרב העובדים.

מטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי היא לבחון את השפעת אי ביטחון תעסוקתי על שביעות רצון בעבודה וכוונות עזיבה של סייעות זמניות בגנ"י במערכת העירונית. בנוסף, מטרת המחקר הנה גם להוסיף ידע לספרות התיאורטית הדנה בנושא אי ביטחון תעסוקתי, כבעיה המאפיינת ארגונים רבים.

הבדיקה בוצעה על פי שיטת מחקר כמותית. נעשה שימוש בשאלונים אשר מודדים את המשתנים במחקר. במחקר הנוכחי השתתפו סייעות, נשים, מרביתן בעלות וותק של 4-8 שנים, מרביתן בעלות בגרות חלקית וכן לרוב מחליפות בכל שנתיים מקום עבודה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי קיים קשר בין אי בטחון תעסוקתי לבין כוונות עזיבה, כלומר כוונות עזיבה שכיחות יותר בקרב אלו אשר חשות אי בטחון תעסוקתי רב יותר. כמו כן, עובדות וותיקות פחות חשות אי ביטחון תעסוקתי מעובדות חדשות. מכאן שאי בטחון תעסוקתי הנו פונקציה של וותק וכן מוביל באופן מובהק לכוונות עזיבה גבוהות יותר.