מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם תופעת הנשירה הגלויה והנשירה והסמויה של תלמידים מבתי הספר. תופעת הנשירה הגלויה היא תהליך בו נפלט התלמיד מביה"ס לחלוטין מבלי שתמצא לו מסגרת אלטרנטיבית אחרת.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון מהו הקשר בין השתתפות בכיתות אתגר ובין מדדי הנשירה הסמויה בכיתות אלו בחט"ב ?

הנשרה מבתי הספר בגילאים הצעירים מפתחת דור בעל כישורים השכלתיים נמוכים שעתידים לסבול מאבטלה וחוסר תעסוקה. צעירים אלו שנשרו / הונשרו מבית הספר אינם נמצאים בסביבת בני גילם, ועל כן, נמנעת מהם ההזדמנות לפתח מערכת יחסים חברתית משמעותית.

לתהליך זה מתקיים תהליך מקדים בו הנושר מתנתק מבית הספר אך עדיין רשום באופן פורמאלי, למעשה אינו מקיים תהליך לימודי רגיל. הדבר בא לידי ביטוי בריבוי היעדרויות , הישגים נמוכים, מוטיבציה נמוכה מאוד, בעיות התנהגות, בעיות חברתיות. תופעה שהוגדרה כתופעת "הנשירה הסמויה".

אחת הסיבות לעזיבתם של בני נוער את מערכת החינוך היא התנסותם השלילית בתוך בית-הספר, על מנת לטפל בבעיה זו באופן אפקטיבי פיתחה מערכת החינוך תכניות ייחודיות הפועלות בתוך בתי הספר, מתוך הנחה שאלו יתנו את המענה לצורכיהם של הנושרים הגלויים והסמויים.

המחקר הנוכחי בחן את הקשר שבהשתתפות בכיתות אתגר לבין מדדי הנשירה בכיתות אתגר בחטיבת הביניים.

כלי המחקר היה שאלון מחקרי ובו 4 חלקים : חלק א : שאלון פרטים סוציודמוגראפיים חלק ב: שאלון מוטיבציה, חלק ג : נוכחות בלימודים ובשיעורים, חלק ד : תפיסת שייכות לבית הספר.

ממצאי המחקר העלו בין היתר, כי מידת ההיעדרויות מיום לימודים ומשיעורים בכיתת אתגר תהיה דומה לזו שבכיתה המקבילה מידת המוטיבציה הלימודית בכיתת אתגר תהיה זהה לזו שבכיתה המקבילה.