האפליה בהעסקת עבריינים קיימת בקרב מעסיקים רבים, כאשר מעסיקים חוששים כי העסקת עבריינים תוביל להפסדים כספיים מגניבה, זיוף, נזק, וכדומה. זו הסיבה כי רבים נמנעים מלהעסיק עבריינים לשעבר.
העבודה הנוכחית בוחנת מהם מאפייני הבעייתיות המוסרית בהעסקת עבריינים בישראל בתנאים נחותים יחסית לתנאי השוק ?
הסטיגמה כלפי עבריינים ככלל ועברייני מין בפרו יוצרת חשש ציבורי, שנאה, חוסר יכולת לסלוח ואף תחושת נקם כלפי עבריינים. בפועל קיימת מערכת בית משפט , ענישה ואכיפה, אך הסטיגמה כלפי עברייני מין נותרת בעינה.
עברייני המין זכאים להליך הוגן, חירות וחירות אזרחית, להגנה אך הסטיגמה כלפי עבריינים מטילה מגבלות, מענישה את העבריינים בקהילה והפשע הופך לבלתי נסלח.
הסטיגמה, מבודדת את העבריין, מוקיעה אותו, שוללת ממנו זכויות לגיטימיות, מונעת ממנו להשתתף בשוק העבודה, בפוליטיקה, בזכויות לדיור ועוד. ההגנה החוקית והמשפטית לה זכאי העבריין, לא מאפשרת לו להתקבל לחברה, כאשר הסטיגמה לגביו חזקה יותר מכל חוק או הגנה משפטית.
העבודה הנוכחית בחנה את מאפייני הבעייתיות המוסרית בהעסקת עבריינים בישראל בתנאים נחותים יחסית לתנאי השוק.
הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי על פי גישת התועלתנות, מדיניות של ארגונים רבים היא מוצדקת לפי תועלתנות-אקט, ופסולה לפי תועלתנות-כלל ובבחינת גישת חובות- זכויות, אין היא מתקיימת . על פי גישות הצדק המדינות המפלה והמנצלת כלפי עובדים בעלי עבר פלילי פסולה.
הפתרון לפי גישת הסגולות הטובות אמור להציע דרך חדשה ויצירתית, המבטאת את שביל הזהב, שבה מנהל הפירמה, בהנחה שהוא אדם בעל סגולות טובות של מנהיג ושל עושה עסקות, יכול להתייחס לבעיה ולטפל בה. מנהלים יכולים, בין היתר, ליזום (ביחד עם אנשי עסקים אחרים) מסע ציבורי למען חקיקה של סובסידיה.
1. מבוא
2. העסקת עבריינים לשעבר בישראל ובעולם
3. הדילמה המוסרית
4. תחליפי מוסר
5. ניתוח על פי עקרונות המוסר
6. דיון ומסקנות
7. ביבליוגרפיה