הנשים באיראן נתפסות כבעלות מעמד מדוכא, בתוך חברה אסלאמית קיצונית ולעומת זאת הנשים בישראל נתפסות כנשים ליברליות שמשולבות בחברה ולמרות שקיים הבדל ואי שוויון בין הנשים לגברים.

עבודת סמינריון זו משווה בין הנשים באיראן לבין הנשים בישראל בהיבטים שונים.

כאשר באים לברר את שאלת מעמדה של האישה בחברה, אנו צריכים להחליט על נקודת המבט שלנו. האם היא נקודת מבט חיצונית לחברה, הבוחנת את ההתנהלות החברתית מתוך עיניים וסטנדרטים חיצונים, או שהיא נקודת מבט פנימית שלוקחת בחשבון את ההיסטוריה, המבנה החברתי ואת נקודת התצפית של המשתתפות בחברה.

מחד גיסא ברור שאחרי המהפכה באיראן חלו מגבלות שונות על הנשים, הן במרחב החיים האישי והן במרחב החיים הציבורי. עם השנים חלו שינויים והקלות במגבלות שחלו על הנשים.

מאידך גיסא בישראל הדעה הרווחת בתחומים רבים נטען שמעמדה של האישה בישראל ירוד לעומת הגבר במשרות הבכירות. בין השאר בסוגיות תעסוקתיות כגון מניעת שירות נשים בתפקידים מסוימים בצה"ל, פערי שכר בין נשים לגברים, אפליה בקבלה לעבודה וקיומה של "תקרת זכוכית" לכאורה, המונעת קידום נשים לתפקידים בכירים.

עבודת סמינריון הנוכחית משווה בין הנשים באיראן לבין הנשים בישראל בהיבטים שונים.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי בשתי המדינות קיימת בעיה בזכויות הנשים וישנם לא מעט ארגונים אשר פועלים לקידום האישה. יחד עם זאת ניתן להבין כי מעמד האישה בישראל ליברלי יותר ועם השנים מתברגות הנשים ביותר ויותר עמדות מפתח מרכזיים במדינה ( התפקידים שצוינו לעיל ). יש לסייג ולהבין שקידום האישה בישראל והתמקמות הנשים בחברה הישראלית אינו מתייחס לזרם האורתודוקסי, שזה ברובו מתנה כמו הנשים המוסלמיות באיראן.