גם הצבא הישראלי מעוצב על פי מפת ביטחון אתנית, שלפיה האשכנזים מהווים את השלד של הצבא ושל מערכת הביטחון, המזרחים ממוקמים בפריפריה הסמוכה למרכז האמורה לספק כוח אדם חיוני למערכת הביטחון.

עבודה זו בוחנת את שאלת אפליית חיילים מזרחיים בצה"ל.

המסקנה העולה היא כי האפליה העדתית אכן קיימת בצה"ל וביטוי לכך ניתן לראות בתפקידים אליהם מנותבים מזרחיים לעומת אשכנזים. ניתן לראות את האפליה גם בבחינת השונות ההסתגלותית של חיילים ממוצא מזרחי לעומת חיילים ממוצא אשכנזי ובבחינת הזהות הגברית הצה"לית המותאמת במידה רבה לקבוצה האשכנזית לעומת הקבוצה המזרחית. הקבוצה המזרחית משקפת תכונות גבריות אשר פחות באות לידי ביטוי בקונצנזוס של הגבר הלוחם-הקרבי.

על מנת להבין את התהליכים החברתיים המתרחשים במסגרת כינון הזהויות שגברים מזרחיים מציגים העבודה הנוכחית תבחן את הארגון הצה"לי ערכיו וצרכיו, בפערים העדתיים והגורמים ליצירתם בחברה הישראלית, בהנחות יסוד המקשרות בין צבא וגבריות במבנה המעמדי של הצבא הישראלי ובחלוקה בין מזרחים לאשכנזים בבחינת תפקיד צה"לי, דרגה והסתגלות לארגון הצבאי.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם קיימת אפליית חיילים מזרחיים בצה"ל.

מממצאי הספרות העלו כי הפערים העדתיים והאפליה העדתית שהתקיימה עם קום המדינה הצעירה, ממשיכה להתקיים בשל פערים כלכליים, חברתיים ותרבותיים שעדיין יוצרים הפרדה ומבנה ריבודי, אשר הקבוצה האשכנזית, ממוקמת במעלה הסולם והקבוצה המזרחית בתחתיתו. מכאן ניתן להבין כי האפליה העדתית מושרשת בחברה הישראלית, אף שהיטשטשה עם השניים.