מעל שני עשורים פעלו שני הערוצים זה לצד זה והציגו מהדורת חדשות בעלות אופי שונה, תפיסה שונה , הגשה שונה וכדומה.

השאלה הנבדקת בעבודה הנוכחית היא האם קיים שוני מהותי בין מהדורת החדשות המשודרת בערוץ 2 לערב חדש בערוץ הראשון (חינוכית) בבחינת נושאי הכתבות?

עם תחילת שידורי הטלוויזיה בישראל, התבססה מדיניות התקשורת בישראל על מודל השידור הציבורי. מבנה השידור הציבורי בישראל התבסס על מודל רשות השידור הבריטית. בבריטניה מנוהלת רשות השידור הציבורית על ידי הנהלה הכוללת אישים מתחום החינוך, האמנות והיצירה, המחקר והאקדמיה. בישראל התמנו נציגי הציבור למליאת רשות השידור על פי מפתח מפלגתי.

כל ממשלות ישראל ניסו לנצל בדרכים שונות את השידור הציבורי לצורך תעמולה ותמיכה במדיניותן. לשם השגת מטרות אלה הן ניסו, בדרגות שונות של חריפות, לפגוע ולהחליש את הפונקציות העיתונאיות? המקצועיות הקיימות במערכת השידור הציבורית. עד אמצע שנות השישים היה "קול ישראל" כפוף ישירות למשרד ראש הממשלה, אך גם אחרי הקמתה של רשות השידור ב- 1965 המשיכה הרשות להיות נתונה ללחצים כבדים, כאשר מפלגות השלטון מנסות להשפיע על תוכן השידורים, בעיקר שידורי האקטואליה והחדשות.

עבודה זו מטרתה הייתה בחינת ההבדלים בסיקור כתבות במהדורת החדשות בערוץ 1 לעומת ערוץ 2.

לצורך בחינת הסוגיה, נצפו מהדורות חדשות ערוץ 2 ותכנית ערב חדש בערוץ 1 (החינוכית) . במסגרת הצפייה נבחנו נושאי הכתבות ומשך שידורן.

ממצאי הניתוח העלו כי קיימים הבדלים מהותיים: ערוץ 1 משדר במידה רבה יותר כתבות בנושא שביתות, פשע ואלימות, בריאות ודת והערוץ השני משדר במידה רבה יותר כתבות בנושא פוליטיקה כללית, תרבות בידור, ספורט ובריאות.

נתונים אלו מלמדים על אליטיזם לעומת פופוליזם חדשותי, כאשר הערוץ הראשון החינוכי האליטיסטי משדר כתבות רציניות יותר, חברתיות ואחראיות יותר לעומת ערוץ 2 הפופוליסטי הנוטה לסיקור כתבות קלילות , בידוריות ואולי אף , ניתן לומר בזהירות "רדודות". מכאן שהערוץ הראשון הנוטה לשדר יותר כתבות בנושאים ממלכתיים ו"רציניים" כגון חברה , רווחה, שלום, פשע ואלימות, נתפס גם כיותר אליטיסטי ואילו הערוץ השני המשדר במידה רבה יותר בידור, ספורט ופוליטיקה , פונה יותר להמון ולכן נתפס כפופוליסטי יותר.