הגאות הכלכלית הופסקה במפתיע בשבוע האחרון של אוקטובר 1929 (24.10.1924)- זהו "יום חמישי השחור". הבורסה שבוול סטריט שבניו יורק התמוטטה. המניות אבדו את ערכן והפכו לחסרות ערך. מיליונרים הפכו לחסרי כל. עליית המחירים של ניירות נערך שנמשכה זמן רב נפסקה ואלו החלו לרדת בירידה תלולה מאוד. הקהל המבוהל מיהר למכור את מניותיו. צעד זה הוביל למשבר הכלכלי הגדול שנמשך למעשה עד למלחמת העולם השנייה.

עבודת סמינריון זו בוחנת את השפעות הנפילה הבורסאית בניו יורק (1929) על המערכת הבנקאית.

הצמיחה הכלכלית נעצרה עם המשבר הכלכלי הגדול, בעיקר בשל העובדה כי ההון רוכז בידי מעטים – החברות הגדולות (תאגידים) , צברו הון עתק , אך העושר הרב נשאר מרוכז בידי מעטים ולכן רוב הציבור לא ממש יכול היה לקנות את כל השפע הנמצא בחנויות.

כתוצאה מהתמוטטות שוק ניירות הערך השלכותיו של המשבר היו קשות: חברות רבות ובנקים פשטו את הרגל והתוצאה הייתה פיטורים ואבטלה כוללת. המשבר הכלכלי שפרץ בשנת 1929 פגע פגיעה קשה באזרחים, כאשר מפעלים קרסו ורבים מצאו עצמם מחוסרי עבודה. המשבר הותיר צעירים רבים ללא אפשרות תעסוקה ולקראת עוני מוחלט.

העבודה הנוכחית בוחנת כיצד השפיעה הנפילה הבורסאית בניו יורק (1929) על המערכת הבנקאית בארה"ב.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי משברים פיננסים משפיעים על המערכת הבנקאית במדינה, אך למערכת הבנקאית יש גם תפקיד מפתח באיזון בעת משברים פיננסיים . ניתן להבין כי התנהלות נכונה של הבנק עשויה למנוע את התמוטטו בעת משבר פיננסי חמור ככל שיהיה.התמוטטות הבנקים בארה"ב בעקבות שפל 1929, נבע גם מהבדלים כלכליים בין המדינות השונות בהם פעלו הבנקים וכן מההתנהלות החוקית והפיקוח אחר פעילות הבנקים אשר הייתה שונה ממדינה למדינה. השפל הכלכלי בארה"ב בשנת 1929, פגע בכולם, אך פגע אנושות באזורים מוחלשים מבחינה כלכלית ועסקית ולכן מערכת הבנקים באזורים אלו נפגעו במדיה רבה יותר והציגו ביצועים כלכליים נמוכים.