עמדותיהם והתנהגותם של פרטים תשתנה בהתאם לסוג הערכים שמנחים אותם. ערכים הם, יסודות מוסריים שהחברה מייחסת להם חשיבות, ישנם ערכים אישיים המשקפים את הזהות האינדיבידואלית , לעומת ערכים משותפים  המשקפים את ערכי התרבות והסביבה שלנו , את האמונה והמסורת המשפיעים עלינו.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין נטיות אינדיבידואליסטיות/ קולקטיביסטיות, לבין איכות חיים וסיפוק זוגי בקרב בני קיבוץ ובני העיר.

במהלך השנים חלו התפתחויות מרחיקות לכת במסגרת הקיבוץ כמו היחלשות הקולקטיביות בשל התפתחות מגמות אינדיבידואליסטיות. עם התחלפות הדורות בחברה הקיבוצית, הסתמנו מספר שינויים רחבים במבנה ובתרבות הקיבוצית. בהכללה, ניתן לתאר תהליך בו חלה התרופפות ניכרת במאפיינים השיתופיים השונים וכן במשך השנים חלה ירידה בתחושת ההזדהות של החברים עם הקיבוץ ומטרותיו.

תהליך זה צמח מתוך תסכולים אישיים שנבעו מתהליכים פנימיים בקיבוץ. כמו כן, עם השנים חלק מחברי הקיבוץ פנה לעבודות מחוץ לקיבוץ ונחשף ביתר שאת למציאות שמחוץ לקיבוץ

מדגם המחקר כלל 89 נחקרים , 47 גברים ו- 42 נשים. גילם הממוצע הוא 42. מתוכם 43 נבדקים מתגוררים בקיבוץ ו 46 בעיר.

כלי המחקר, הוא השאלון הורכב מ-4 חלקים כאשר:

• חלק א'- בחן רקע דמוגראפי של הנחקר
• חלק ב'-  בחן את מידת שביעות הרצון מחיי הנישואין של הנחקרים (1982 , Hudson)
• חלק ג' של השאלון, בחן את מידת תפיסת איכות החיים של הנחקרים  (1983(Davis,
• חלק ד' של השאלון בחן את מידת האינדיבידואליזם / קולקטיביזם של הנחקרים  (1995, Singelis, Triandis, Bhawuk, Gelfand).

במסגרת המחקר נבדקו 3 השערות מחקריות:

• יימצא קשר בין אינדבידואליסטיות/ קולקטיביסטיות לבין סיפוק מהזוגיות. כלומר אנשים הגבוהים בקולקטיביזם, יהיו יותר מסופקים במסגרת הזוגיות מאשר אנשים הנמוכים בקולקטיביזם.
• נחקרים אשר מתגוררים בקיבוצים יתאפיינו כבעלי תפיסה חברתית קולקטיביסטית במידה רבה יותר מאשר נחקרים המתגוררים בעיר וכן גם בני קיבוצים יהיו יותר מסופקים בקשר הזוגי מאשר בני העיר.
• האוכלוסייה הקיבוצית הבוגרת תהיה בעלת איכות חיים יותר גבוהה מהאוכלוסייה הבוגרת העירונית.