עקב הפיצול העמוק על הרקע האידיאולוגי, דתי שקיים בין המיעוט הערבי לרוב היהודי והמדיניות הזהירה שנוקטים כלפי האוכלוסייה הישראלית-פלסטינית התפתחו פערים רבים בין שני המגזרים.  דבר זה מתבטא גם בתחום החינוך, החל  מחוסר ההתאמה והשפה של החומר הנלמד היוצרים בעיות זהות לאומית בקרב בני הנוער הערבים, דרך חוסר השוויון בחלוקת התקציבים המביא לירידה באיכות ההוראה כמו גם במבנים הפיזיים של כיתות הלימוד.

העבודה הנוכחית תבחן את יחסה של הקהילה הערבית לתופעת נשירת התלמידים מבית הספר במגזר הערבי.

החברה הערבית הנה חברה מסורתית הכוללת מערכת של ערכים ומנהגים. מהותית בהתאם לזהות האתנית שלה, כאשר המסורת עוברת מההורים לילדיהם, אב המשפחה הנו הדמות העליונה המחליטה בבית והמבוגרים זוכים לכבוד וסטאטוס גבוה.

השינוי העיקרי במערכת החינוך הערבית החל בשנות ה – 80 כאשר החלו הרשויות המקומיות הערביות לתת את הדעת לסוגיית החינוך וחשיבותו. הוקמו בתי ספר רבים תיכוניים ויסודיים, מספר התלמידים עלה ,מספר המבנים וחדרי הלימוד עלה, מספרן של הבנות הערביות הלומדות עלה, שיעורי הנשירה צומצמו, גדל שיעורם של המורים בעלי ההשכלה האקדמאית ובשנות ה – 90  שיעור המורים האקדמאים והמוסמכים הלך והשתווה עם המגזר היהודי.

שיעורי הנשירה הגלויה בקרב בני הנוער הערבים גבוהים הרבה יותר משיעורי הנשירה בקרב בני נוער יהודים, אולם אפשר לראות כי מספר הנושרים ושיעורם הצטמצמו מעט בכלל האוכלוסייה, וגם במגזרים השונים,

השאלה הנשאלת היא,  כיצד מתייחסת הקהילה הערבית לתופעת נשירת התלמידים מבית הספר ?

שיטת המחקר : שיטת המחקר הנגזרת מהגישה האיכותנית מאפשרת הבנתה של תופעה חברתית ודרכי התמודדות כדי לקדם נקודות תורפה ולשפרה. במחקר האיכותני נבחנים התהליכים במקום ובעת התרחשות.

כלי המחקר: כלי המחקר הנבחר הוא ראיון מידע מובנה, אשר בעזרתו ניסיתי להבין את נקודת המבט של ההורים והמורים כלפי תופעת הנשירה במגזר הערבי . במסגרת המחקר חוברו 2 ראיונות: ראיון למורה (6 שאלות) וראיון להורה (16 שאלות)

השאלות התייחסו לעמדות ההורה והמורה כלפי מעורבות הורים בבית הספר ותופעת הנשירה במגזר הערבי

דרכי ניתוח

תשובות הנבדקים מוינו באמצעות 3 טבלאות השוואה המתארות נקודות ראות שונות המתייחסות לנשירה ומעורבות הורים:

• טבלה 1: מעורבות הורים
• טבלה 2: משמעות בית הספר
• טבלה 3: עמדת הנבדק כלפי בעיית הנשירה במגזר הערבי