ישראל כמדינה בעלת אוכלוסייה מעטה, מתמודדת עם בעיה קשה, שכן ככל שתתפתח החברה הישראלית וככל שתגדל רמת ההשכלה של אוכלוסייתה , כן תפחת יכולתה לספק את שאיפות המוביליות המקצועית של תושביה, מאחר ואוכלוסייה קטנה פירושה שוק עבודה קטן ושוק צרכני קטן. מכאן, שבחברה הישראלית, אין די מקומות למימוש השאיפות המקצועיות והכלכליות של בניה ועל אחת כמה וכמה של מהגרים המגיעים לתחומה.

מטרתה של העבודה הנה בחינת הקשר בין מניע הישג, מיקוד שליטה ושביעות רצון בעבודה בקרב נשים מחבר העמים לעומת נשים ישראליות

בעיה זו גוברת כאשר מדובר בנשים במקום העובדה, שכן נשים, מהוות  קבוצות מיעוט בחברה האנושית והסדר החברתי הממוגדר ואי השוויון בין המינים מתקיים גם במסגרת מקום העבודה

ככלל, נשים באופן כללי פונות במידה  פחותה לקריירה בשל אילוצים כספיים, בשל קשיים הנובעים מתפקידיהן המגדריים (רעיות, אמהות ולכן לרוב הן  מתקשות להגיע לידי הצלחה מקצועית,

השתלבות מקצועית בקרב נשים עשויה להיות מושפעת ממאפיינים אישיותיים מסוימים, אמונות, וניסיון. השתלבות מקצועית מיוחסת לשלושה מאפיינים אישיותיים : יעילות עצמי גבוהה, מקום פנימי של שליטה, וצורך חזק להשיג כאשר, נמצא כי נשים מצליחות באופן עקבי בעלות רמה גבוהה של חוללות עצמית.

הסוגיה נבחנה בקרב 100 נחקרות מתוכן 39% ילידות ממדינות חבר העמים, 51% נולדו בישראל ו 10% במדינות אחרות, בנות  47 בממוצע, מרביתן נמצאו נשואות.

כלי המחקר, השאלון  הורכב מארבעה חלקים:

• חלק א'- בחן רקע דמוגראפי של הנחקר
• חלק ב'-  בחן את מידת המניע הישג של הנחקרות. השאלון נלקח ממחקרו של מרביאן ( 1969)
• חלק ג' של השאלון, בחן את מידת מיקוד בשליטה  של הנחקרות. השאלון נלקח ממחקרו של spector (1988)
• חלק ד'  של השאלון בחן את מידת שביעות הרצון של הנחקרות במסגרת מקום עבודתן .

במסגרת המחקר נבדקו 4 השערות מחקר כדלהלן:

1. יימצא  הבדל בין עולות לישראליות בשביעות רצון- ההשערה הופרכה.
2. יימצא הבדל בין ישראליות לעולות במיקוד שליטה- ההשערה אוששה
3. יימצא קשר בין מיקוד שליטה לבין שביעות רצון בעבודה- ההשערה אוששה
4. יימצא קשר בין מניע השג לבין שביעות רצון בעבודה- ההשערה אוששה