האינטרנט, ברי לכל,  מהווה מקור למידע אינסופי לגולש בכל תחום . מהפכת התקשורת באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה ברשת העולמית, בהופכה כל אחד ואחד מאיתנו לשותף במידע גלוי זה לו רק ירצה בכך.

הפרויקט הנוכחי דן בשיטת שיווק אינטרנטית היא  שיטת השיווק הוויראלית.

מדיניות הפרסום של העיתון משקפת את הדעות הפוליטיות והחברתיות של בעלי העיתון ועורכי העיתון. מדיניות העיתון כוללת תכנים, אופן הצגת החומר, אופי חומרי הפרסום וכדומה.

טכניקה שיווקית זו גורמת לגולשים באתרי אינטרנט להעביר מסרים שיווקיים לגולשים אחרים ובאופן זה המסר השיווקי מתפשט. ומגיע למספר רב של פרטים .

החלטות הקנייה של הצרכן לרוב מתבססות על השפעת חברים, קרובי משפחה, עמיתים לעבודה וכדומה. לעיתים רבות, מה שיכריע היא מילתו של החבר. רשת חברתית היא אוסף של אנשים המקיימים קשרים ביניהם. בכל רשת חברתית יש מובילי דעה המשפיעים על חברי הרשת. הקשרים החברתיים באים לידי ביטוי גם ברכישות משותפות.

שיטת השיווק הוויראלית הינה טכניקה שיווקית המועברת באמצעות הגולשים בצורת מסר או המלצה על שירות או מוצר מסוים במסגרת רשת חברתית.

מטרתו של הפרויקט הינה לבדוק את אפקטיביות השיווק הויראלי לעומת הפרסום הקלאסי.

הפרויקט נחלק לשלושה חלקים עיקריים:

1. חלק ראשון: סקירת ספרות מקצועית הדנה בשיווק באינטרנט, פרסום מפה לאוזן ודיון בסוגית השיווק הוויראלי.
2. חלק שני: מחקר סטטיסטי הבוחן עמדות נחקרים כלפי השיווק באינטרנט ככלל ושיווק וויראלי בפרט.
3. חלק שלישי: פרק דיון ומסקנות המאגד את הנכתב בחלק התיאורטי על ממצאי המחקר שהנערך במסגרת הפרויקט הנוכחי.

במחקר זה שיטת המחקר היא סקר. מחקר באמצעות סקר הוא מחקר המבוסס על שאלון כאמצעי לאיסוף נתונים בנושא המחקר.

כלי המחקר –  שאלון אשר הופץ בקרב מכרים וקרובים ובחן את העדפות של נבדקים בבחינת השיווק הוויראלי והאפקטיביות שלו. כמו כן נבחן הרקע הדמוגראפי של הנבדקים:  גיל, השכלה, מצב משפחתי וכדומה.

מדגם : השאלון הופץ בקרב 100 נבדקים ונבדקות.

השערות מחקר:

1. השערה ראשונה – הנכונות של צרכנים להעביר מסרים שיווקים ויראליים גבוהה יותר מאשר נכונותם להעביר מסרים שיווקיים פרסומיים.
2. השערה שנייה – ככל שהמסר הפרסומי מובלע יותר בתוך התוכן שמקבל הנמען, כך נכונותו להעביר את המסר תגדל.
3. השערה שלישית- הנמען בוחר להעביר את המסר לנמענים חדשים בהתאם למידת העניין שהוא מאמין שהם ימצאו במסר.
4. השערה רביעית – ככל שהקרבה בין המוען לנמען גבוהה יותר כך המסר ייתפס כאמין ובעל עניין יותר.
5. השערה חמישית – תוכן פרסומי בעל מסר סמוי יעורר התעניינות ועמדה חיובית יותר מאשר תוכן פרסומי בעל מסר גלוי.
6. השערה שישית- ככל שמוען המסר נתפס פחות כבעל אינטרס אישי כך מידת ההתעניינות והעמדה החיובית במסר תהיה גבוהה יותר.