עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את התפתחות מדדי מחירי ירקות ופרות והשפעתו על חלוקת ההכנסות.
המונח "פער חברתי" עניינו אי-שוויון בין בני-אדם בממדים רבים ומגוונים, ובהם תכונות וכשרים ביולוגיים לצד מאפיינים בעלי אופי כלכלי, חברתי ותרבותי כגון: רמת הכנסה, ערך נכסים, רמת השכלה במדד של שנות לימוד, וגם עמדות, אמונות, מודעות לקיומם של שירותים כגון בריאות, חינוך וביטחון ותפיסת זמינותם, כמו גם רווחה תרבותית, שאיפות בתחום התעסוקה והרווחה הכלכלית, מידת הביטחון ביכולת האישית ועוד. הפערים הללו הכוללים פערי הכנסה ופערים חברתיים מרכיבים את מצבו הסוציו-אקונומי של הפרט. בישראל הפערים החברתיים הולכים וגדלים. דוחות תקופתיים של משרד האוצר ובנק ישראל מאשרים כי מדינת ישראל הפכה למדינה בה הפערים הולכים וגדלים. מדינת ישראל, הוקמה בתחילה על בסיס מתן שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה אך בפועל הדברים אינם מצטיירים כך ועל פי עיון במחקרים כדוגמת המחקר של אורן ולוין-אפשטיין שהתבצע בקרב הציבור הישראלי, ניתן לראות כי החברה בישראל, נתפסת כחברה בלתי שוויונית ואף מתוארת כחברה הבנויה כפירמידה של מעמדות-קבוצות, כאשר קבוצה עילית-שלטת מצומצמת בצמרת, אנשים רבים יותר באמצע ובתחתיתה רוב האוכלוסייה. כמו כן, נמצא כי הציבור הישראלי ברובו היה מעדיף לראות את החברה הישראלית שוויונית יותר. ולבסוף הציבור הישראלי סבור על פי מחקר זה כי לא לכולם הזדמנות שווה להתקדם בחיים. ניתן להצביע על מספר גורמים או תהליכים עיקריים שחברו יחד להרעה הניכרת שחלה באי-השוויון הכלכלי בישראל. אחד הגורמים הוא הביקוש לעובדים בעלי השכלה גבוהה אשר גדל באופן ניכר, בעוד שהביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה התכווץ. תהליך צמיחה כלכלית זה הביא לירידת ערכם של שירותי העבודה שמציעים עובדים בעלי השכלה נמוכה. התרחבות פערי השכר בין עובדים בעלי הון אנושי רב לעובדים בתחתית הסולם מילאה תפקיד משמעותי בעליית אי-השוויון הכלכלי ובהעצמת הפערים בחברה הישראלית. תמצית דו"ח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטארית לנושא הפערים החברתיים בישראל. העלה כי הפערים במדינת ישראל בתום העשור האחרון של המאה ה-20 ובתחילת האלף השלישי הם מהגדולים בעולם המערבי בכל תחום שנבדק. ניכרת מגמה עקבית של הרחבת הפערים בהכנסה הכלכלית ב-20 השנים האחרונות לצד פערים בכל תחום שנבדק: פערים בהכנסה הפנויה לאחר תשלומי העברה ומסים, פערי רכוש והון, פערי שכר, פערים בצריכה, פער דיגיטלי, פערים בנגישות לשירותים חברתיים, פערים בחינוך ובהשכלה ועוד. כמו כן, תופעת התרחבות הפערים החברתיים בשני העשורים האחרונים מאפיינת גם מדינות מפותחות רבות, ואינה ייחודית לישראל. תופעה זו מוסברת בעיקר בהאצת תהליך הגלובליזציה ובהשפעות המהפכה הטכנולוגית והתקשורתית. אם כי, בישראל החריפה המגמה של התרחבות הפערים יותר מאשר במדינות מערביות אחרות. ישראל מדורגת כיום במקום השני בעולם המערבי בגודל הפערים בהכנסה ובתחולת העוני.
עניינו של המחקר הנוכחי לבחון את התפתחות מדדי מחירי ירקות ופרות והשפעתו על חלוקת ההכנסות.
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
2.1 הגדרות
2.2 משבר מחירי המזון בישראל ובעולם
2.2.1 מס בשיעור אפס
2.3 הכנסה וצריכה בישראל
2.4 השפעת מדד המחירים על ההכנסות
3. השיטה
3.1 מודל המחקר
3.2 השערות המחקר
3.3 מדגם
4. ממצאים
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים