עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השפעת חינוך לשלום על מניעת אלימות בקרב ילדים.

תופעת האלימות בחברה הישראלית ככלל ובמערכת החינוך בפרט, מעסיקה אנשי חינוך ומחקר רבים המנסים למצוא דרך ופתרון לבעיה זו. לשם כך, תופעת האלימות נחקרה רבות ונבחנו הגורמים השונים המובילים להתנהגות האלימה בקרב תלמידים, ילדים ונוער.
מערכת החינוך המציגה תמונת מצב מדאיגה של עלייה באלימות בני הנוער, זקוקה לתכנית טיפול ומניעת אלימות אפקטיבית וישימה. על בית הספר כמערכת מרכזית ומשמעותית בחיי התלמיד והאזרח לעתיד, למצוא את הנוסחה אשר תצמצם את ממדי התופעה.
עבודה זו תבחן כיצד חינוך לשלום משפיע על התנהגות למניעת אלימות קרב ילדים
נושא העבודה נבחר מתוך הכרת המצוקה הממשית הקיימת בתחום. מהיכרותי עם בתי ספר, נוכחתי כי מקרי האלימות הפכו להיות שגרת היומיום שלהם. נראה כי השימוש באלימות מילולית ופיזית כדרך לפתרון בעיות בקרב תלמידים הפכה לנורמה.
מבנה העבודה יכלול ארבעה חלקים מרכזיים:
החלק הראשון יציג הגדרות ביחס לחינוך מהו? וכן יגדיר מהו חינוך לשלום?
החלק השני יציג ספרות בנושא אלימות, הגדרות לאלימות וגורמי האלימות בבית הספר.
החלק השלישי יציג דרכים למיגור אלימות, הצגת תכניות התערבות, שיטות למידה והצגת דיאלוג בין ערבים ליהודים כדרך לטיפול באלימות.
החלק הרביעי יסכם את ממצאי העבודה וכן יציג את מסקנות המחקר.