עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין סגנון ניהול וסוג מיזם לבין הצלחת מיזמים משותפים.

ההתפתחויות המהירות בעולם במאה העשרים ואחת, מחוללות, בין היתר, שינויים משמעותיים בארגונים. שינויים אלו מהווים את התפתחות העידן החדש בניהול–עידן התרבות הארגונית והניהול באמצעות ערכים. ואכן, בשנים האחרונות נכתבו ספרים ונערכו מחקרים רבים העוסקים בנושאי תרבות הניהול וסגנון הניהול בתרבויות השונות, תוך ניסיון להבין וללמוד האם קיימים מאפיינים ספציפיים לעמים ומדינות אותם ניתן ליישם על מנת להביא לניהול אפקטיבי בסביבה הספציפית.

ואכן, בעקבות המגמה הגלובלית המאפיינת את הכלכלה העולמית, החלה הספרות המחקרית לגלות עניין בסגנונות ניהול שונים ביחס לתרבויות שונות. ההבנה של ההבדלים הללו הנה בעלת חשיבות מעשית למנהלי חברות הנכנסות לשווקים זרים, יוצרים קבוצות ניהול רב תרבותיות, צורות שונות של ארגוני רשת, שיתופי פעולה או שותפויות, ומקימות סניפים מחוץ למדינה.

פסיכולוגים ותאורטיקנים בנושא ניהול, גורסים כי ניהול נקשר ליעילות ארגונית. אחת המטרות העיקריות בניהול היא ליצור יעילות במסגרת העבודה ולהוביל את העובד לקראת השגת המטרות הארגוניות. מטרה עיקרית נוספת היא לספק להנהלה כלים על מנת שתוכל להגביר את שביעות הרצון של העובדים, את המוטיבציה ולבסוף להוביל לפרודקטיביות במקום העבודה.

שאלת המחקר:
כיצד סגנון ניהול וסוגי מיזם משפיעים על הצלחת המיזם?

משתני המחקר:
המשתנים הנבדקים במסגרת העבודה הנוכחית הם:
משתנה בלתי תלוי: סגנון ניהול: מערבי/מזרחי
משתנה בלתי תלוי: סוג מיזם: קיבוצי/פרטי
משתנה תלוי-הצלחת המיזם: רווחיות/יתרון תחרותי/פיתוח מוצרים חדשים.

במסגרת עבודה זו אסקור מאמרים ומחקרים שנערכו בנושא ואבחן את הקשר בין סגנונות ניהול, סוג מיזם לבין הצלחת המיזם