עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הגנדר כגורם משפיע במנהל הציבורי.

עם כניסתן של יותר נשים לתחום של המנהל הציבורי, התפתחה כתיבה ענפה בנושא וכן נעשים מחקרים רבים כדי לבחון כיצד מגדר משפיע ובאיזה אופן על התנהלות ויעילות של המנהל הציבורי. בעבר לא הגיעו החוקרים למסקנות מוחלטות בקשר שבין גנדר לבין התנהלות ארגונית, ולכן כדי להרחיב את ההבנה והפוטנציאל הטמון בתפקידו של הגנדר, נעשו מחקרים נוספים לאחרונה שבדקו באמצעות מודלים שונים סוגיה זו ועוררו השערה מעניינת כי, יש פוטנציאל להסיק כי אינטראקציה בין ניהול למגדר משפיעים באופן חיובי על תפקודו של הארגון לדוגמא: אחד הטיעונים היה כי, נשים מנהלות מנצלות באופן יעיל סוג מסוים של הון ניהולי המוסיף ערך נוסף לתוצרים של ארגונים.

בשני העשורים האחרונים מתנהל ויכוח מתמשך בשאלה האם לנשים ולגברים סגנונות מנהיגות שונים. בשנות ה-90 נערכה סדרה של מחקרים עצמאיים אשר הגיעו למסקנה כי סגנונות ניהול אינם תלויי-מגדר. דעה זו נתמכה על ידי מספר חוקרי ניהול ידועים, ביניהם פאוול ובאס. ב-1990, בעקבות מאמר ב-Harvard Business Review, מסקנה זו הובאה לבחינה מחודשת. אפילו באס, שהיה בדעה שאין כל הבדלי נשים-גברים בסגנונות מנהיגות, החל לפקפק במסקנותיו אלו. למרות שעבודות מאת רוזנר ומחקרים חדשים של באס ערערו את התפיסה כי אין הבדלי מגדר בסגנונות מנהיגות, הראיות אינן חד-משמעיות. הממצאים מבוססים על מספר מוגבל של מחקרים ולכן, מצביעים על כך שההבדלים הקיימים משמעותיים סטטיסטית, אך הם קטנים.

מטרת המחקר לתאר, לנתח ולבדוק את השפעת המגדר על תפקודם של מנהלים מבחינת שיטת הניהול, יעילות הניהול ומניעי הכניסה לשירות הציבורי של אנשי ניהול במוסדות ציבוריים. זאת על בסיס השוואה בין נשים וגברים בתפקידי ניהול במספר רשויות מקומיות בצפון. המחקר נועד לעזור להבנתנו את תפקיד המגדר כגורם משפיע על יעילותם ומסירותם של מנהלים בשירות הציבורי ולפיכך, על תפקודו של הארגון ככלל.