תרבות הפנאי בישראל כמו בתחומים אחרים נמצאת כל הזמן בשינויים שבדרך כלל מהווים ביטוי לשינויים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים העוברים על החברה הישראלית. על פי רוב השינויים בכיוונים אופנתיים המנסים לחקות את התרבות המערבית המגיעה לפתחנו.

עבודת סמינריון זו בוחנת את ההבדלים בתרבות הפנאי בקרב ישראלים לעומת עולים יוצאי חבר העמים.

תרבות פנאי היא הזמן בו האדם מתפנה מכול עיסוק אחר. פנאי אמיתי אינו שעשוע או משחק, אלא עיסוק בפני עצמו המיטיב עם העוסק. ניתן להגדיר את הפנאי במונחים של זמן שאינו מוקדש למילוי חובות כמו עבודה.

תרבות הפנאי של יוצאי חבר המדינות מושפעת מתרבות הפנאי של החברה אליה הם משתייכים והשתייכו בעבר –החברה הסובייטית.  אוכלוסיית חבר העמים אשר הגיעו לישראל ממבנה חברתי שכפתה המהפכה הקומוניסטית, עוצבו על פיה ,כאשר עיצובם התחולל בעקבות אינקטורינציה שיטתית ומכוונת במוסדות החינוך, בתקשורת, בתרבות, בעבודה ובכל מסגרת בה תפקד האדם הסובייטי.

על פי מחקרים, מיעוט משאבים כלכליים משפיע לרעה על פעילות הפנאי של הפרט . הקשר בין מעמד ופעילויות פנאי הובן כבר בסוף המאה ה – 19 ונטען שיש פעילויות פנאי האופייניות לכל מעמד חברתי. מחקרים מאוחרים יותר הראו את הקשרים בין מעמד וההזדמנויות למעורבות בפנאי.

השאלה המחקרית נבחנה בקרב 61 נחקרים, אשר התפלגה לשתי קבוצות: 30 נחקרים ישראלים ו 31  נחקרים עולים. כמו כן, מרבית הנחקרים נמצאו נשים, בין הגילאים 20-50 שנים, מרביתם  בעלי השכלה אקדמאית.

כלי המחקר היה שאלון מתוך כץ וגורביץ (2000), אשר הופץ בין הנחקרים וכלל 5 חלקים:

• שאלון פרטים דמוגראפיים
• שאלון משך העיסוק בפעילויות הפנאי
• שאלון אפיון פעילויות הפנאי
• שאלון תפיסת מטרות פעילויות הפנאי
• ו-שאלון תדירות העיסוק בפעילויות הפנאי .

במסגרת המחקר נבחנו 5 השערות מחקר כדלהלן:

• השערה 1- יימצאו הבדלים בין ישראלים לעולים במשך פעילות הפנאי המוקדש ביממה וכן לפעילויות חיוניות
• השערה 2 – יימצאו הבדלים בין ישראלים לעולים באופי הפעילות
• השערה 3 – יימצאו הבדלים בין ישראלים לעולים בהעדפות אופי פעילות הפנאי
• השערה 4 – יימצאו הבדלים בין ישראלים לעולים במטרות פעילות הפנאי
• השערה 5 – יימצאו הבדלים בין ישראלים לעולים בתדירות ההשתתפות בפעילות הפנאי