התפתחות ערי עולם החלה לאחר מלחמת העולם השנייה, וגיבושן כישויות עצמאיות נמשך משנות ה- 70 של המאה העשרים ועד היום. חוזקה של העיר וכושר צמיחתה מותנה ישירות בגודל בסיסה הכלכלי ובפוטנציאל הפיתוח שלה.

סקירת ספרות הדנה בהתפתחותן של ערי עולם ובכללן העיר תל אביב.

"גלובליזציה היא אינטגרציה כלכלית עולמית של מדינות ואנשים, הודות להוזלה של עלויות תחבורה ותקשורת, והסרת חסמים מלאכותיים על זרימת סחורות ושירותים, הון פיננסי, מפעלים, ידע,  ובמידה פחותה עובדים".

גלובליזציה החלה במחצית השנייה של המאה העשרים, ובאה לידי ביטוי, בין השאר,  בהגדלה משמעותית של הסחר העולמי ובאפשרות חיוג טלפוני ישיר לכל מקום בעולם

התהליכים התרבותיים,  הכלכליים והחברתיים, המייצגים את תקופת הגלובליזציה, משפיעים על מספר הולך וגדל של תושבי כדור-הארץ באופן שונה. חלקי אוכלוסייה נרחבים סובלים מהתהליך, בזמן שחלקי אוכלוסייה אחרים, קטנים בהרבה, מהנים מפירותיו

הערים הן ישויות דינאמיות אשר עברו שינוים במהלך השנים וככל שחלף הזמן, תפקידן הכלכלי של הערים כמוקדי שוק, הפך למשמעותי ביותר. בעשורים האחרונים מתהווה סוג חדש של ערים: ערים גלובליות או ערי עולם

התפתחות ערי עולם החלה לאחר מלחמת העולם השנייה, וגיבושן כישויות עצמאיות נמשך משנות ה- 70 של המאה העשרים ועד היום. חוזקה של העיר וכושר צמיחתה מותנה ישירות בגודל בסיסה הכלכלי ובפוטנציאל הפיתוח שלה.

לגלובליזציה של הכלכלה הישראלית השלכות על אופיין השונה והמתהווה של שתי הערים החשובות בישראל: ירושלים ותל אביב. המנוע הבולט בתהליכי הבידול הללו הוא כלכלי: מועסקים בהי-טק ובעלי מקצועות חופשיים, שאורח חייהם משלב הכנסות גבוהות וצריכה מרובה, מתרכזים במרחבים עירוניים מצומצמים יחסית, שנעשים עד מהרה לבועות של שפע ונהנתנות.

ב"מגרש הגלובלי משמשת ירושלים ככדור משחק, בעוד תל-אביב הולכת ומבססת את מעמדה כשחקן מן המניין". תל אביב-יפו נוטלת חלק במהפכה העירונית החדשה שמתרחשת בעקבות תהליך הגלובליזציה ושמה נקשר למונח "עיר עולם"