ביקורת המדינה נבנית תוך התחשבות במכלול רחב של שיקולים בהתאם לקווי פעולה אותם קובע המבקר קווי הפעולה נקבעים על פי חשיבותם של הנושאים המבוקרים, העניין הציבורי בהם, משמעותם הכספית, קבלת תלונות על הנושאים המבוקרים, התדירות בה ראוי לבקר נושאים אלה ועוד.
עבודת המחקר הנוכחית תבחן, את התמורות בגבולות הביקורת של מבקר המדינה בישראל.
תכנית ביקורת המדינה כוללת את סדר ביצוע העבודה, לוח זמנים לביצועה והנחיות לבדיקת נושאי המשנה. במהלך ביצוע תכנית הביקורת משולבים צוותי פעולה שונים הממונים על חטיבות הביקורת וכן במהלכה מתקיימים דיונים בהנהלת המשרד. בסיום עבודת ביקורת המדינה נשלח לכול גוף מבוקר מכתב המזמין את הגוף המבוקר להגיב על העובדות המוצגות בדו"ח. הדו"ח מוגש לראש הממשלה.
עבודת המחקר הנוכחית בחנה תמורות בגבולות עבודת המבקר לאורך השנים במדינת ישראל.
לצורך בדיקת השאלה המחקרית נסקרה ספרות רלוונטית וכן נסקרו הדוחות לאורך השנים ונבדקה מידת אקטיביות המבקר על פי מודל לביקורת אקטיבית.
לשם בחינת התמורות בתפקיד מבקר המדינה , מוצג תפקיד המבקר וגבולותיו וכן התייחסות לאקטיביות המבקר לאורך השנים. כלומר, היות המבקר אקטיבי עשויה ללמד על תמורות במוסד המבקר וגבולותיו.
חשיבותה של העבודה הנוכחית נעוצה בעובדה כי מידי יום אישים בכירים ביותר במדינה הופכים להיות שחקנים מרכזיים במעשי שחיתות כאלה ואחרים ולכן עצם העובדה כי אחד מתרומות הביקורת וחשיבותה הנה למנוע מעשי שחיתות, לשמור על טוהר המידות ומנהל תקין, מחייבת ליבון וחידוד אופי וגבולות הביקורת בישראל.
• מבוא
• ביקורת המדינה-הגדרה ותפקידים
• גבולות מבקר המדינה
• ביקורות אקטיבית והשלכותיה
• מודל לבדיקת אקטיביות הביקורת
• אקטיביות מבקר המדינה בישראל
• דיון וסיכום
• ביבליוגרפיה