התעשיות הביטחוניות פועלת למטרת רווח, כלומר פיתוח אמצעים ביטחוניים הוא עסקי ולא תמיד משרת רק אינטרסים אנושיים מכאן שיש למצוא את האיזון בין התעשיות הביטחוניות כארגון עסקי לכל דבר לבין המהות האנושית הגלומה בהם-שיווק אמצעי לחימה תחת פיקוח למטרות הגנה ללא התערבות במרקם היחסים במדינות רחוקות.

עבודת סמינריון זו בוחנת את פיתוח אמצעים ביטחוניים על ידי התעשיות הביטחוניות-הגנה על העולם או אינטרס עסקי.

ישראל כמו מרבית המדינות העוסקות ביצוא מערכות נשק, ניצבת בפני הדילמה של איזון בין השמירה על ערכים מוסריים ואנושיים שיצוא נשק מחייב לבין מימוש היתרונות הכלכליים, הטכנולוגיים, והמדיניים אשר יצוא הנשק מעניק. מעבר לכך, היצוא הביטחוני מהווה מנוף להקמתם ומיסודם של קשרים מדיניים.

שאלת המחקר:
האם התביעה למוסר בעסקים במסגרת פיתוח מוצרים בתעשיות ביטחוניות פירוש הדבר כי פיקוח על השימוש במוצרים אלו למטרות הגנה ושלום קודמת לכול אינטרס עסקי, ואם כן, האם ניתן ליישב בין תביעה זו לבין האינטרס העסקי כלכלי?

מבנה העבודה יכלול חמישה פרקים:

• הפרק הראשון יסקור את התפתחות התעשייה הביטחונית בישראל, החל מקום המדינה ועד לעשור האחרון. הפרק יכלול נתוני מכירות, רווחים, יצוא של נשק וציוד צבאי. פרק זה ילמד על מרכזיותה של תעשיית הביטחון הישראלית וחשיבותה.
• הפרק השני יציג את נתונים מספריים אודות התעשייה הביטחונית בישראל לעומת תעשיות ביטחוניות ברחבי העולם. פרק זה יבהיר וידגיש את מיקומה המכובד של התעשייה הביטחונית של ישראל ברמה הבינלאומית ומכאן את חשיבותה.

הפרקים הבאים יציגו את ההיבטים המשפטיים, כלכליים ומוסריים הנוגעים לייצוא נשק ופיתוח התעשייה הביטחונית הישראלית.

• הפרק השלישי, הוא פרק המציג את הריסון החיצוני, קרי: אמנות ביחס לייצור ופיתוח נשק בעולם. במסגרת זו הפרק יכלול את עמדתה של ישראל ביחס לאמנות בינלאומיות וכן יוצג הניסיון ליישב בין האינטרס הביטחוני בישראל לבין זכויות האדם.
• הפרק הרביעי יציג היבטים כלכליים, חוקיים ומוסריים הנוגעים למכירת נשק למול זכויות אדם וכן התועלות למול הנזקים הבאים לידי ביטוי בייצור, פתוח וייצוא נשק.
• הפרק החמישי יסכם את העבודה ויציג את מסקנותיה.