מראשית התפתחות החיים הכלכליים בארץ קמו ארגוני פועלים, המייצגים את האינטרסים של הפועלים והם מיופי כוח  לקביעת הסכמים  בענייני עבודה ותנאיה בין המעבידים לעובדים. ארגון הפועלים הגדול במדינה הוא הסתדרות העובדים הכללית החדשה המייצג ומאגד את העובדים והגמלאים במדינת ישראל

עבודה זו תדון במקרה מפעל פרי גליל.

מפעל זה  שוכן בחצור הגלילית ומעסיק 150 עובדים בהסכמים קיבוציים ועוד עובדי קבלן רבים. המפעל נקלע לחובות של כ-200 מליון שקלים ועמד בפני סגירה בחודש ינואר 2009, אך בתום חודשיים וחצי של טלטלות, הסתיים המהלך להצלת המפעל בתיווך יו"ר ההסתדרות

ההסתדרות החדשה, היא הארגון היציג הגדול ביותר של העובדים המאורגנים . במשך שנים רבות יציבותו של שוק העבודה נשענה על ההסתדרות הכללית והסכמיה עם  ארגוני המעסיקים והמדינה  ההסתדרות בהיותה המעסיקה – השנייה בגודלה במדינה הבטיחה משא ומתן מקיף בכל הנוגע לזכויות העובדים, ולהשפיע על עיצוב המדיניות החברתית בישראל

בעידן זה , אם כן, זכויות העובד ממוקמות במקום נמוך בסולם העדיפויות, והדרך העיקרית והיחידה היא להגן עליהן היא באמצעות ועד עובדים חזק.  בהתאם לחופש ההתאגדות זכאים עובדים להצטרך לאיגוד עובדים בענף מסוים או בענפים רבים.

מטרותיו של  ארגון עובדים הן: קידום וסיוע להתארגנויות עובדים,  תמיכה וסיוע לעובדים בשיפור תנאי עבודתם ושכרם, כולל בעת הצורך בחתימת הסכמים בשמם על שכר ותנאי עבודתם, לרבות הסכמים קיבוציים; מאבק במגמות ותהליכים הפוגעים בזכויות עובדים, בשכרם ובעבודה המאורגנת; מאבק לצדק חברתי כלכלי ועוד

לרוב, ניסיונות של עובדים לממש את זכות ההתארגנות נכשלים,  מעטות הן התארגנויות העובדים החדשות המצליחות להמריא.  מקרה מפעל פרי גליל הנו דוגמה להתארגנות של עובדים אשר צלחה.

מקרה מפעל פרי גליל ראשיתו בתביעת הבנקים לאומי ודיסקונט כנגד ויטה- פרי גליל, עקב חובות של כ-170 מיליון שקל. ההשלכות לכך היו סגירת המפעל  "פרי גליל" בחצור הגלילית ופיטוריהם של כל העובדים.

במסגרת המאבק אותו ניהלה ההסתדרות היו הפגנות, כאשר לרוב, ארגון העובדים מקבל על עצמו את תפקיד  קבלת ההחלטה על קיום שביתה/הפגנה וההכרזה עליה  ותפקיד העובד הוא לבצע את שביתה/הפגנה. על פי חלוקת תפקידים זו, התפקיד המוביל הוא של ארגון העובדים, מקבל ההחלטה על קיום שביתה/הפגנה מאחר ובלעדיו אין השביתה/הפגנה יכולה להתחיל.